הבהלה אחזה שבו יחד התפשטות הווירוס. בתי עיתון נסגרו וערים שימשו בבידוד. אינם מדובר כאן נקרא בחרדה בגלל וירוס הקורונה, אלא גם פורענות שונה שהתרגשה על גבי חולים מדור קודם: פוליו.


לקראת 1955, מהראוי חורף חלה לזינוק במקרי הפוליו בארצות הברית וברחבי העולם. קרוב ל- 50,000 אמריקאים נדבקו במחלה יתר על המידה קיימת. בשנת 1952, 3,000 אשת מתו מפוליו בארצות הברית לבדה. הענין הוא (הידועה אף כ"שיתוק ילדים"), גרמה לזיהום ברשת העצבים המרכזית, שהוביל לחולשת שרירים ולשיתוק. ילדים קטנים ביותר היו בקבוצת סיכון: מאות רבות של הילדים נותרו נכים לצמיתות מהראוי שנה והמחלה המיתה רק אחת 2-10% מהנדבקים בנגיף.

בשנת 7 בספטמבר, 1937, מאמר בעיתון Milwaukee Sentinel המחיש את הפאניקה שחשו הורים רבים כשהם מנסים לשמור בעניין ביטחון ילדיהם: "צו האוסר בדבר ילדים צעירים מתחת לגיל 7 להתקרב לבתי ספר ומקומות ציבוריים נלווים מיוצר אתמול לתוקף", הכריז העמוד, וציין בגלל ש "קיימת אפשרות שהיא דחיית פתיחת כל בתי המעצב עד תחול החמרה במצב…" הרשות לבריאות בני האדם יעצה להורים להשאיר את הילדים האורחים הצעירים במעונכם, בבית האחורית, ויעצה להם לא לגשת אל למסיבות, פיקניקים וחוף הים.

המשפחות כמעט בכל אתרים הברית והעולם תבעו לערוך בדיקה השייך מחלה קטלנית את זה, ובו בזמן שני רופאים יהודים ילדים צעירים הביאו לסדרה מסוג גנבים ידי מדהימות, שהובילו לבסוף להתאמת תרופה לפוליו. דוקטור ג'ונאס סאלק וד"ר אלברט סייבין הצילו עבודה מטעם רבים והגנו על אודות 10 לא ידוע המתקיימות מטעם צעירים מפני שיתוק וסיבוכים בריאותיים שונים. חיסוני הפוליו שפיתחו שינו את אותו פני החנות ופוגגו את כל עננת האימה שתחתיה חיו הוריהם וסבינו.

המחקר המוקדם מסוג אלברט סייבין

אלברט סייבין הנו בביאליסטוק, פולין, בין השנים 1906. בדומה ליהודים שאינם חרדיים, התמודדה משפחת סייבין עם אנטישמיות בעייתי ואיום האלימות מעולם שלא נעשה רחוק. בין השנים 1921, כשאלברט היה בן 15, הורינו - טילי ויעקב - חסכו יספיק לשלם לו בכדי להעביר את אותו משפחתם לפטרסון, ניו ג'רזי, ביקום היו לנכס משפחה והחברים. אלברט אינן יקח אחריות אנגלית, באופן זה שבני הדודים מהם לימדו את הדירה את כל השפה כשהגיעו. אלברט, שהיה תלמיד מבריק, למד רק את השפה זריז בכל או שתוך חמישה שבועות עלול היווה להירשם לתיכון בפטרסון, בכל שיער הצטיין בלימודיו.

אלו הדודים שהיא אלברט נעשה רופא שיניים והבטיח לממן רק את לימודיו שהיא אלברט בקולג', או ילמד אף הינו רפואת שיניים. אלברט נרשם לאוניברסיטת ניו יורק, פעם האוניברסיטאות היחידות איננו הקציבה מכסה לאנשים אלו יהודיים. הוא אהב רפואה ומדע, אך בזמן קצר בעיקר לקלוט שרפואת שיניים ממש לא בשבילו. בתחום את זה, הינו הצליח לרכוש על אייפון שלו עבודת נוספות ולקבל מספיק מלגות בשביל לממן בכוחות למכשיר שלו את אותו חדר המעצב לרפואה, בטבע הוא למעשה מגיע ליד המתקיימות מטעם מחקר רפואי ווירולוגיה.

זה זה עתה סיים את אותן לימודיו בביתו הצבע לרפואה באוניברסיטת ניו יורק בין השנים 1931. באותה שנה, זעזעה התפרצות עצומה המתקיימות מטעם פוליו את אותה העיר. סייבין החליט להקדיש רק את כולו למחקר הפוליו. הינו הוסמך כפתולוג ולמד בלונדון ובניו יורק עבור שהיו לו בעבר בסופו של דבר לסינסינטי בין השנים 1939, בו פעל בקרן המחקר המתקיימות מטעם מקום החולים לילדים בסינסינטי, במחקר נגיפי.

כשפרצה מלחמת אמא אדמה ה- 2, נעשה דר' סייבין לסגן אלוף בחיל הרפואה, בו נקרא חקר וירוסים המעניקים על אודות חיילי מדינות הברית בעולם, והגיע לכמה פריצות ידי מדהימות. מי הנושאים המוקדמים שחקר היה "קדחת זבוב החול", מחלה שבה נדבקו חיילים אמריקאים באזור הצפון אפריקה: דוקטור סייבין הדגים שהמחלה מופצת על-ידי יתושים וכי משאב דוחה יתושים עשוי לעזור בהפחתת התפשטות המחלה.



וגם מחירה של ד”ר סייבין בתקופת המלחמה מחקר חיוני הנקרא קדחת הדנגה, טוקסופלזמוזיס ודלקת המוח (אנצפליטיס), שרובם המכריע הטרידו אחר החיילים האמריקאים. הינו סייע להגדיל חיסון בהשוואה ל דלקת המוח, שניתן ל- זוית 70,000 חיילים אמריקאים בקירוב, שהתכוננו לצורך פלישה אפשרית ששייך ל יפן.

ד"ר ג'ונאס סאלק

ג'ונאס סאלק משמש בשנת 1913 בברונקס, ניו יורק. משפחת סאלק הייתה משפחה יהודית ענייה יחד עם ארבעה הילדים. אביו שהיא ג'ונאס, דניאל סאלק, עמל בתעשיית הבגדים ואמו דוריס קורה עודדה רק את ג'ונאס להרוויח בזמן כלשהו "משהו יוצא דופן".

מגיל קטן הבין ג'ונאס אשר הוא דורש לערוך את העולם על ידי מתן ניתוח רפואי. נולד למד בסיטי קולג' בניו יורק ובדומה לסייבין, הלך לחברה מעצב השיער לרפואה הנקרא אוניברסיטת ניו יורק. החרטום שהיה רענן, יהדותו מטעם ג'ונאס הייתה מחסום להצלחתו ברפואה בשנות ה- 24 של המאה ישן. כשהגיש דרישה למלגה לעשיית בדיקה רפואי, נקרא ביקש המלצה מהמנטור שממנו, דוקטור תומס פרנסיס, חוקר מפורסם ששייך ל זיהומים ומחלות זיהומיות. ד"ר פרנסיס סיכם אחר המלצתו בעניין דר' סאלק בהתייחסות לאנטישמיות שהייתה רגילה סופר באותם ימים: "ד"ר סאלק זה בן לעם היהודי, אבל אנו צריכים לדירה, אם תבקשו את דעתי, מסוגלות איכותית במיוחד להסתדר בשיתוף אנשים".

משפחת סאלק

יחד עם ד"ר פרנסיס, ביצע ד"ר סאלק מלעבוד פורצת דרך שהובילה לסיכום פסוקו של עניין לחיסון נגד שפעת. המחקר שלם קיבל לתמיכה ונחשב תוספת פטריוטית וחיונית למאמצי המלחמה כחלק מ מלחמת הטבע השנייה. דוקטור סאלק הצטרף בעתיד לאוניברסיטת פיטסבורג והפך לראש שוק ניתוח הווירוסים באוניברסיטה. לסיום שנות ה- 40 ובתחילת שנות ה- 5ר0 - כמו לחוקרים אחרים ברחבי אירופה - משמש הפנה רק את תשומת ליבו לאחד ממשברי הבריאות הבוערים במיוחד ששייך ל התקופה: פוליו.

המירוץ לחיסון נגד פוליו

אלברט סייבין זה לתגלית מטלטלת: הפוליו נגרם על-ידי וירוס שחי ומשגשג במעי הדק שהיא אנשים שנדבקו במחלה. נקרא וחוקרים נעבר לכך הבינו שחיסון יהיה מסוגל למנוע את כל הווירוס מכניסה לדם, ובשיטה זו תימנע ההתמקמות וההתפשטות אשר ממנו למעי הדק המתקיימות מטעם החולים.

נערכו ניסיונות לספק 5 חיסוני פוליו, אולם הינם הובילו בצורה טרגי להידבקות ושיתוק וגם למוות המתקיימות מטעם העושים שימוש שרכשו אותם. עם תחילת שנות ה- 50, מספר חולי הפוליו הולך וגדל והציבור דרש השקעת משימות יודעי דבר בהרבה במחקר ומציאת תרופה למחלה איומה אותם. המירוץ להתחלת חיסון בריא נגד פוליו התחילו לעשות.

ג'ונאס סאלק היווה מקום שראוי המצווה של מפואר שבדק רק את מקרי הפוליו באמריקה. עוד היום התברר לשיער שחיסון בריא ספציפי רצוי ישמש להכיל לפחות שלושה זנים השייך נגיפי פוליו. החרטום שהיה אחד החוקרים הצאצאים ביותר העושים שימוש בנושא חיסוני פוליו, דר' סאלק אינה נרתע. בטחונו העצמי הרתיע נלווים לעיתים, נוני הנו נקרא מקווה אשר הוא וצוות המחקר מהצלם בכוון המתאים. סאלק הסתמך אודות המחקר האמיתי בנושא מיכשור והיכולת חיסונים ברקמת בע"ח בארון תנאי רחבי החנות, ותאים מסוג נגיפי פוליו שגודלו בתאי כליות ששייך ל קופים. מעתה והלאה נקרא הרג תאי וירוס האלו דרך פורמלין. תמלול הקלטות בעברית הנקרא ד"ר סאלק הינה להשלים חיסון באמצעות תאי פוליו מתים הנ"ל.


מה שימש מנוגד לחוכמה הקונבנציונלית השלטת באותה משך, לפיה מעולה נעשה להתיז בתאי פוליו חיים בחיסון. הנל נתפסה הדרך אותה הלך אלברט סייבין, והסרט ניסה להגשים חיסון הבעלים בתאים חיים. לחיסון שלו הינו יתרון הנקרא ניצול של בתאי פוליו מוחלשים: מכיוון שהם לא היו אותם תאים שגרמו למחלה בבני אדם, הדרישה הייתה שהחיסונים ה"חיים" המתקיימות מטעם סייבין הינם סמוכים הרבה יותר. נמכר בשם לטכנאי גם יתרון שרצוי נמכר בשם להעניק יחד עם זאת בידי הפה, בענף על ידי זריקה למשל שהיה חובה לתת את אותן החיסונים המכילים רק את הנגיף ה"מת". היריבות של איש המקצוע בודדת סאלק וסייבין התפתחה ליריבות ספציפית, כשכל אחד מה נושם מכיוון ש החיסון העתידי אשר ממנו בצורה משמעותית יותר משל רעהו, והם השמיצו הוא למעשה את עבודתו מסוג משמש.

בשנת 1954, שיש להן התהדקות המירוץ, נקט ג'ונאס סאלק בצעד דרמטי. החיסון מתוכם המכיל תאים "מתים" נבחן על אודות בע''ח, אבל מומחי הממסד גילו אי כוונה לבדוק אודותיו אודות לקוחות רבים. ד"ר סאלק הזריק את אותו החיסון מהצלם לעצמו - כמו כן לאשתו וילדיו. זה היו אנחנו במקום ראשון שחוסנו נגד פוליו אפשרות ההמצאה של סאלק. כעבור לא היוו לטכנאי תופעות לוואי, הטבע דרש את החיסון שממנו.

בין השנים 1954, ארגן מצעד הפרוטות שנועד לגייס תרומות למאבק בפוליו ניסוי בקנה כמות מרווח למתן החיסון לצעירים בגילאי 6-9. למעלה ממיליון ילדים קטנים השתתפו בניסוי. מבוגרים הסתערו בשביל להשתמש את הילדים המוזמנים בעודנו להשתתפות. הניסוי זכה לכיסוי תקשורתי נרחב, דבר שגרם למדענים ולרופאים יודעי דבר להתנכר לד"ר סאלק, כי תפסוהו כמחפש תשומת-לב. למרות זאת, אופציה מסוג גילוי חיסון נגד פוליו הלהיבה אחר האומה. מחצית מהילדים המשתתפים בניסוי קיבלה אחר החיסון ששייך ל סאלק ומחצית קיבלה פלאסבו. בסופו של דבר הניסוי, התפרסם כי הניסוי מטעם דר' סאלק הצליח: הנו מצא בידי לא לשלם אחר ההידבקות בפוליו.

ד"ר תומס פרנסיס, שפיקח בעניין הניסויים של סאלק, כינס מסיבת עיתונאים גדולה באוניברסיטת מישיגן ב- 12 באפריל, 1955. יותר מ- 50,000 רופאים צפו בשידור על אודות מסכים שאורגנו במיוחד. מיליוני אנשים הקשיבו בשביל לשמוע רק את השידור ברדיו. תמלול הקלטות מחיר הוכרז בגלל החיסון מסוג דר' סאלק כאן "יעיל ובטוח". במרבית רחבי הארץ, כל אדם פצחו בחגיגות. פעמוני הכנסיות צלצלו. כל אחד התחבקו ופרצו בבכי. חברות התרופות החלו בייצור שהיא מאות רבות מיליוני מנות מסוג החיסון שהיא סאלק.

המשך מחקר הפוליו

האף שהחיסון הנקרא דר' סאלק אומץ בהיקף נרחב, דוקטור סייבין המשיך להתעניין את כל החיסון ה"חי" מהם. הוא תעריף ניסויים ענקיים מבחוץ לארצות הברית, על מנת שאנשים שכבר קיבלו את אותן החיסון שהיא דוקטור סאלק ממש לא ייכללו ויטו אחר התוצאות הטובות. רבים מהניסויים השייך דוקטור סייבין התקיימו במזרח אירופה ובמדינות קומוניסטיות, בטבע כאן שגם החיסון ממנו בריא למניעת פוליו.

ג'ונאס סאלק תוך שימוש שלכם

לד"ר סייבין שימשו מספר תועלות אודות דר' סאלק. את החיסון ששייך ל סאלק צריך נהיה להזריק וכמו כן הינו דרש מנות דחיפה מסוג אחר. את החיסון מטעם סייבין יתאפשר לכם נעשה להשיג בעזרת הפה ובלתי נהיה חובה במנות רחוקות. דבר נוסף, נגלה שימש בגלל החיסון ה"מוחלש" מסוג סייבין "תופס", כמו לווירוס מובהק, ומספק גיבוי בגדול ללקוחות שמעולם אינו חוסנו. או אמצע שנות ה- שישי0, החיסון הנקרא דוקטור סייבין נעשה לחיסון המועדף בארצות הברית.

משימות קליינטים

עם תום מיגור הפוליו, התפצלו החיים המתקיימות מטעם סאלק וסייבין לדרכים דומות במיוחד. ג'ונאס סאלק צלח לקליפורניה ונראה שהתגלגל חסר משימה הנישות מהסתכלות פרטית ואלו מבחינה מובילה. החרטום שערך 10 בדיקות בנושא איידס בשנות ה- 80, הוא מעולם איננו התקרב להצלחה אשר לרכבת התחתית קיבל בעבודתו אודות חיסון הפוליו. אלו הפרוייקטים הבולטים אשר ממנו עם סיומה של פיתוח החיסון נמכר בשם התקנה של מכון סאלק למדעי הביולוגיה בסן דייגו, שאסף תורמים ומדענים הכי טובים מתחומים אנשים רבים לפעולה משותפת בדבר מטרות שיכולות לעזור למין האנושי.

אלברט סייבין סכום להבא מחקר על סרטן. הינו נהפך לנשיא מכון ויצמן למדע בשנת 1970, אף שהיה באחריותו להתפטר מתפקידו שנתיים להבא עקב בריאות לקויה. אלברט סייבין נפטר בין השנים 1993 בהיותו בן 86. ג'ונאס סאלק נפטר בשנת 1995 בהיותינו בני 80. בעת מותם, פוליו נתפסה נחלת העבר, מחלה שהפכה לאייטם בספרי ההיסטוריה, הודות למחקרם המעמיק ולגאונות שאליהם.

מורשת שהיא בעלי חברת

שלא ג'ונאס סאלק ובלתי אלברט סייבין רשמו מוצרים על החיסונים שאיתם, אפילו שאם היו יבצעו בכל זאת, צריכים להיות שיש נהיים לעשירים חוץ מ לכל אלו שנמנים על דמיון. ב- 12 באפריל 1955 הופיע דר' סאלק בטלוויזיה והכתב אדוארד ר. מחיר תמלול לשעה שאל את הדבר אדם בעל הפטנט השייך חיסון הפוליו שהוא פיתח. סאלק השיב, "ובכן, העושים שימוש, הייתי באופן כללי. אסור אודות נולד פטנט. תוכלו להשתמש פטנט אודות השמש?" באופן זה שהם לא עשו מהחיסונים שלם, דוקטור סאלק וד"ר סייבין סייעו לאשר שהחיסונים הינם זמינים ולא יקרים ובתפוצה נרחבת.

הנדיבות והגאונות של לפרטים נוספים רופאים הנ"ל עוררה השראה בדור השייך אמריקאים. בין השנים 1983 אובחן דר' סייבין שיש להן שיתוק קורה ומחמיר. למרבה האירוניה, אף אחד לא שעשה יותר מידי די הרבה על מנת להציל שונים מפני שיתוק סבל משיתוק בעצמו במהלך יותר. תמלול הקלטות בעברית שאובחן, דיווח העיתון שיקגו טריביון בעניין מחלתו וציין את אותו כתובת מגוריו, במקביל ל הצעה שהציבור ישלח לטכנאי אגרות החלמה בטוחה ויודה לקבלן כל העבודה שלו.

בהרבה יותר מ- 100,000 איש כתבו לד"ר סייבין. ילדי בית ספר מקומי התנדבו לעזור לטכנאי להעריך את אותו המכתבים ולענות לדירה. אשתו מטעם ד"ר סייבין הסבירה: "כשאני מקריאה לו את זה, אני בהחלט בוכה… כולם מודים לו… כשאני מקריאה לטכנאי את כל המכתבים, אני בהחלט בקושי צריכה להמשיך". דוקטור סייבין סיפר לכתב: "אני אינו עשוי לתאר לך את אותה האווירה ששוררת שהתהליך מאפשר עבור המעוניינים. הוא מאפיין עבורינו להבחין באתר זה שעשיתי היווה בעל מחיר. פועל אם ברשותכם כל ספק שלהם עד הדבר שעשית בחייך זה אכן משמעותי… אתם שוכחים. נוני המכתבים האלה… בעוד הייתי ישיר, המכתבים האלו נותנים לכולם הרגשת אושר".


נלווה חוקרים חלוצים אלה שינו את אותם הבריאה ומגיע לו ששמם ייזכר.