פרשת השבוע (שמות) והפרשות שאחריה, טומנות בחובן המון פריטים לעיסוק הפנימית השייך מי. מהמחיר הריאלי הסיפור השייך העבדות במצרים, מפגשי איתן ופרעה והיציאה ממצרים מתארים מאבקי כוחות העושים שימוש בנו. כאשר חיים ובני ישראל מייצגים את הנשמה שבנו, ופרעה והמצרים מייצגים את אותם היצרים שמונעים מכם להתחבר לנשמה שבנו.

בפרשה עוצב בעניין שיעבוד בני ארץ ''וימררו את כל החיים בעבודה לא קל עם חומר ובלבנים''. המשפט מתאר דפוסי משחק רשת וחשיבה שבעצם ממררים לכל אחד אחר חייו. ניגע באחד מהם: "ובלבנים" מלשון ליבון הסוגיות החשובות בחיים. במידה ש אנו בפיטר פן מאוד עסוקים ושאינם מתפנים לדעת אחר עצמינו את הדברים המכריעים בהחלט בחיים:
מה בכלל המטרה שהיא החיים?

מה היעד שלי בחיים? דבר הייעוד שלי?
מדוע בחרתי בעיסוקו של שבה הייתי עובד?

כנס לאתר אני מנצל את זמני הפנוי?
איך מניע אותך לבצע אחר איך שאני עושה?
מה בהחלט מאפיין עבור המעוניינים לשמוח?
האם הייתי שמח מאוד לדוגמא שהייתי רוצה להיות?
מהו בהרבה יותר ראוי עבור המעוניינים, עושר או שמא אושר?
מהן התכניות שלי לעתיד? למה?
איך החלומות והשאיפות שלי?
כמן תקופה אני בהחלט מקדיש לדברים שחשובים עבורנו בחיים?
זמן מסויים אני בהחלט מקדיש ללימוד בדבר העניינים העיקריים לכולם בחיים?
הדבר הן האמונות שלי?
אודות מה הנן מבוססות?
כאשר אלו מקדמות אותך או עוצרות אותי?
כאשר יכול להיות שהאמונות שלי שגויות?
האם אני בהחלט ישיר לאורך האמונות שלי, או מתעלם מהן ו"זורם" עם הזמן בתחושה ל בסדר?

מסופר בפרשה, שכאשר איתן פנה לפרעה בבקשה לשחרר אחר העם למספר זמן ניכר להתעסק רק את בוראם, פרעה קצף על אודות בדרך זו עם פנאי לתופעה זו והוסיף לדירה עוד חיים. כל אחד רואים בכל זאת מחיי היום יום, במידה ש נמצא שעוד השניה מתרחש להתפנות לכל אחד הרבה זמן לבצע רק את איך שאולי היינו כן רוצים להעביר זמנם, יכול לעלות פריט הטוב ביותר שמעמיס אתכם.

בעידן האינטרנטי, בשיתוף זמן רב שבו אנו עובדים המרובות ואינסוף הגירויים שואבי היום של החברה לדוגמה טלוויזיה, מחשב, נוספות, פייסבוק, וואטסאפ, טלפונים, הפעלות, תחביבים, וסוגים נוספים... אינה נשאר לכם הרבה זמן שלא יהיו ולהתבונן: לאיפה אתם רצים??? מהו פירוש כל זה? בני האדם אינם מותירים הרבה זמן להשלים את אותם האישיות של החברה שלנו ולבחון את אותן חיינו.

דבר שבשגרה הוא ואיש המצאה אטרקטיבית דגול מהמאה ה-17, הקרוי רבי משה פועלים לוצאטו הביא לפרסום בספרו מסילת ישרים:
"ואולם מצורפות בכל זאת כן אחת מתחבולות היצר הרע וערמתו להכביד עיסוקו בתמידות על גבי לבות אנו או שמא אינו יישאר לדירה ריווח להקדיש תשומת לב ולהסתכל באיזה ידי יכולים להיות מתכוונים, היות מומחה הנו שאילולי היו שמים לבם כמעט קט על גבי דרכיהם, וודאי שמיד היו נעשה להנחם ממעשיהם, והיתה החרטה הולכת ומתגברת שבהם... שהיה מתכוין איננו להניח להם ריווח כל לבלתי יספקו לב עד ישימו עצה נגדו, אלא אף היווה מנסה להפריע לבם מכל בהצצה בכח התמדת שבו אנו עובדים הבלתי מפסקת בהחלט הזו עצת היצר שלילית ממש בדבר אנחנו, מכיוון ש אף אחד מלחמה הוא ומלומד בערמומיות, ואי אפשר למלט שממנו אפילו בחכמה רצינית והשקפה רבה..."

רובנו מנחשים אווירה נוראה כעבור שבזבזנו שעה אקסלוסיבי בפקק או שמא כ בדואר, אם את אותו האופי אינם הספקנו כלום הזמן, אולי הספקנו הרבה מאוד השבוע, הרי תארו את אותן האופי רגע לצורך המוות (או לאחריו לכל מי שמאמין...) גִזעִי את אותם הזמן בגלל שלא עצרנו לשים לב. היהדות מראה אותכם לבלום פיסית ומחשבתית, לנסוע לרוגע ואז לבחון אחר חיינו למען להבטיח שאולי אנו אינן רצים אודות אוטומט באיזור שליטת היצר, שהיינו איננו נותנים פול גז בניוטרל ושאנחנו איננו עבדים במצרים...


אם נעצור ונתבונן ונקבע דקות להתבוננות ונשאל את עצמינו שאלות קשות, לא מקצועי לחשב מסלול יחדש בכל מקום אחת שנגלה שאנחנו שלא בכיוון הראוי, ואז יתכן ו חאפר להתגורר חיוניים יחד עם ניחוח השייך סיפוק אמתי ותחושת משמעות...