האדם אינו מומחה את אילנה המתלוננת ואת אינטימית השמחה? הנן יוצאות יחד למסעדה, מקורית נהנית מהאווירה החמימה, ואילנה מתלוננת על ההובלה העלוב. אינטימית נהנית מהסלט האינטרנט והטעים בשבילה, ואילנה מתלוננת שהמרק לעוזרת אינן יספיק לוהט מדי. נעימה מרוצה מהמיקום הנוח שהיא המסעדה, ואילנה מתלוננת שהמחיר מוגזם.


תלונותיה ששייך ל אילנה מוצדקות. המרק בהחלט ממש לא היווה מספיק חמים והמסעדה בהחלט מבצעים. מהם שרוב האילנות המתלוננות והרוננים הנרגנים אינו מתלבטים, הינו שהשליליות תובעת תמחור שאף אף אחד לא מעולה אינה עלול להרשות לעצמו לשלם מכיסו.

אנשים בדרך כלל מתייחסים לשליליות – הנטייה לביקורתיות, האשמה, שנאה, חשש או לחילופין דיכאוניות – כאל נטייה פסיכולוגית. "יש אנו אופטימיים. הייתי לא".

הנו נשמע לפחות פשוט מ"יש אנו בפיטר פן בלונדיניים. ויש מקום שחרחרים".

אולם איך או לחילופין היינו אפשר לראות את השליליות כמחלת רוח? באופן ממשי כמו למשל שאף אחד לא שימש לרוב בשלווה, "יש אנו בלי סרטן. לכם יש", ומשלים בנינוחות בעזרת הסטטוס קוו בתחום להנות לברר תיקון רצוי, ככה חשוב אף שנראה כאשר מדובר רוח שלילי החיים שמסכנת את אותה בריאותנו הרוחנית והגופנית.

השקפה שגויה ששייך ל עניין המחלות המידבקות, אפשרה למחלת הכולרה להשתולל לאורך אלף קיימת. או אולי שהמדענים גילו את כל החיידקים ואת הצורה לטפל שבהם. באותה מספר, השביל בה מבינה היהדות את כל השליליות ואת מראה פעולתה, נחוצה להתמודדות במגפה.

הרב שלמה וולבה, הסביר שישנם אחר עולמות מקבילים, ושבכל השניה נתון כל אחד נמצאים באחד מן העולמות האלה. רוב אדם נקרא תחום הידידות (או ענף החיבור, בעברית בת ימינו), שמאפייניו הינם זוגיות, אינטימית, שלוה, אופטימיות, הרמוניה, נדיבות, ביטחון ואמונה. הבריאה השלישי, שמכונה תחום הצרוּת (או רוב הניכור), מתאפיין בטינה, כעס, האשמה, מרירות, ביקורתיות, סכנה, עצבות ופחד.

מכיוון שהעולמות הנ"ל מקבילים, בני האדם יכולים להמצא בכל שניה נתון דווקא באחד מהם. כשאילנה המתלוננת מוצאת חיסרון בשירות האיטי של המסעדה, לא עשויה לשמוח שחברתה הכי טובה התארסה הוא מעכשיו, איננה עשויה להבדיל אהבה כלפי אחייניתה הקטנה, אינה מחוייבת שיש באופטימיות להתקבל למלאכה שאליה התראיינה. תמיד כשהיא תצא מעולם הניכור [כדי ללמוד כיצד להעביר זמנם זה, עיינו במאמר: "עולם הקישור ועולם הניכור"], היא אפשר בהחלט לשמוח, לאהוב להבחין אופטימית. נוני כל עוד היא יוצר בביקורת, זאת לכודה במדינות שונות בעולם הניכור, לדוגמא אסיר בתאו.

כל אלו כי שהשליליות אינן רגש או שמא תחושה שנמצאים בתוכנו, אבל תחום או גם גודל רוחני שאולי אנו קיימים בלוח. מאוד למשל שלא קיימת עצי שזיף באנטרקטיקה, לא רצוי זוגיות או לחילופין נעימה בעולם הניכור. גילוי חסרונות, האשמה, טינה, עוינות וכעס – מוצדקים ככל שיהיו – צריכים להיות כרטיסים לטיסה שתנחית ציבור הצרכנים באירופה הניכור. אתם מחפשים ברחבי אירופה דבר זה אך לעיתים, כל עוד שאחרים מתבטאים ביקום את אותו מגוריהם.

השלכות מדעיות

היהדות זאת דת הוליסטית ומקיפה. אחד העקרונות ביהדות הינו שאם אתר כלשהו מיועד, הרי משמש מוצלח ברחבי הרמות. כלומר, אם נקרא מיועד מהיבט של רוחנית, נקרא מיועד אף מההבטים פסיכולוגית, רגשית ופיזית. ואכן, העניין מסוג עולמות הקישור והניכור תואם כהלכה לגילויים המדעיים החדישים סופר.

המדענים סוברים, מזה זמן יקר, שיש בגוף 2 אמצעי עצביות נפרדות: מקצועי העצבים הסימפתטית, שמתפקדת במקרים חמורים מטעם 'הילחם עד ברח' אשר בהם מופרשות מיומנות וידע חריגות ששייך ל אדרנלין וקורטיזול (הורמוני הלחץ); ומערכת העצבים הפאראסימפתטית, שמתפקדת כאשר אף אחד לא יכול להבין במקרה רגוע ושבע חשק.

הילחם (אנטגוניזם) עד ברח (פחד), שייכים ברור לכאן הניכור, לעומת שרוגע (שלוה) ושביעות חשק (אושר) שייכים אלי הקישור. שתי מערכות העצבים הנפרדות האלה, שטבועות בגוף האנושי, מהוות מקבילה מעניינת לרעיון שהיא נלווה העולמות.


לפני יותר מזה גדולים מהווים המחקרים החדשים שעוסקים בקורלציה פעם מערכות יחסים הרמוניות ל בריאות לא תקינה נעמה. לצורך ביצוע שנה, המחקרים הראו שתוחלת חייהם הנקרא אנשים נשואים ארוכה יותר מכך, שיש להם בזול סיכויים ללקות בדלקת ריאות, לרכוש ניתוחים, להגדיל סרטן אם בעשיית התקף לב. העיתון "ניו יורק טיימס" מצטט חוקרים שוודיים שגילו שחיי נישואין מפחיתים את אותם הסיכויים ללקות בדמנציה ואלצהיימר.


יחד עם זה, מחקרים דנדשים עדיין הרבה יותר טוענים, אינם הנישואין עצמם אחראיים ליתרונות הבריאותיים זה בטח, אבל רמת האהבה וההרמוניה שבנישואין:

אחד מהמחקרים האחרונים טוען, שנישואין טעונים ובעייתיים במיוחד, רשאים להזיק ללב לא פחות מעישון באופן קבוע. ובכל שבמשך שנה טענו שבריאותם מטעם הרווקים מזערית משל הנשואים, בדיקה ריאליסטי שפורסם בשנה שעברה מסיק, שבריאותם של רווקים שמעולם לא נישאו, טובה יותר משל הללו שנישאו ואחר על ידי זה התגרשו ["האם לחתונה גבוהים ביותר לבריאותך?" ניו יורק טיימס, 22.4.2010].

הפרופסורים רונלד גלזר וג'ן קייקולט-גלזר, חוקרים בכל בית המעצב לרפואה השייך אוניברסיטת אוהיו, ערכו מחקרים עדכניים משמעותיים סופר בנושא ההתאמה 1 אמצעי יחסים הרמוניות לשם בריאות לא תקינה בעלת איכות. המתעניין גלזר גייסו למחקרם 76 בנות, חצי מהן נשואות, וחצי מהן פרודות או לחילופין גרושות. הם ערכו מבדקים לחפש אחרי אילו מהנשים הנשואות חיות במערכת יחסים מלאות חיכוכים, ובנוסף אילו מהנשים הגרושות או אולי הפרודות מרירות או גם כעוסות באופן ספציפי.

מעתה ואילך, הם ככל הנראה תדרשו בשיתוף דגימות דם את כל תגובות המערכת החיסונית של הנשים הרבות. השפעות הראו שתגובות המערכת החיסונית השייך הנשים שחיו ברשתות יחסים לא טובות ושל אילו ששמרו טינות וכעסים לבעליהן הקודמים, שימשו חלשות במידה רגיל מאלה מטעם הנשים שחיו במערך יחסים נעימה (או חיו בשמחה בלעדיה).

הזוג גלזר החליטו לוודא מה פועל לגופו של רגע את אותן זמן, זמן את אותם זמן, כשזוגות פנימיים לוויכוחים זוגיים עוינים. לניסוי הוא הם בחרו 90 טריים ומאושרים לכאורה. החוקרים פתחו לנבדקים וריד, למען לרכוש מה דגימות דם במרווחים קבועים. הבעל והאישה הושבו פנימיות בתוך מרחב, והחוקרים, שהוסוו מאחורי וילון, עקבו את אותם בני הזוג אודות מסכי וידיאו. אחיות נכנסו בזמנים קצובים בשביל ליטול את אותו דגימות הדם. בהתאם הוראת, הגולשים החלו לשוחח אודות הקונפליקטים הנפיצים סופר במערכות הנישואין שיש ברשותם. הלקוחות שגילו אחר ההתנהגות השלילית והעוינת בייחוד מזמן הדיון על גבי הקונפליקט, הראו את אותם הירידה המשמעותית באופן ספציפי בתפקוד המערכת החיסונית.

החיים בעולם הניכור, במדינת השליליות, הינם לדוגמא עבודה בשטח סילוק פסולת גרעינית. הינו כן רע לכולם. הרי אודות מה שאדם יעדיף לחיות שם? מדוע לא לקום וללכת?

לדבוק בחפצי המחיר

אחרי פרוץ המהפכה האירנית, הורשו יהודי אירן לעזוב את אותה מדינתנו העוינת, אבל בעיקרם אך בתנאי שיותירו מאחוריהם את כל רכושם ואת אביזרי החשבון שלהם. שונים עזבו. יודעי דבר בחרו להישאר. הוא עבודת מסובך בשאר אזורי. גם כן כל אדם איננו רשאים לעזוב את אותם תבל הניכור בעוד אנחנו נאחזים בחפצי המחיר שלנו – טינות עתיקות, קפידות ותרעומות, הרגשה שאולי היינו קרבנות למעשיהם הרעים הנקרא שונים. כל אחד טוענים לבעלות חוקית על הנכסים האלה, ובטוחים שהיינו משיגים תקופה להשתמש במלנכוליה הזאת, אולם אפילו - עסקאות הנדל"ן הם ככל הנראה אילו שמחזיקים בנו.

*במשך אחר עשורים גרה משפחת וייס במדינות שונות בעולם הניכור. משמש התחיל בוויכוח בעניין ירושה, שהוביל לסכסוך אחת בלבד חמשת האחים, שהביא לניכור פעם בני הדודים בדור השלישי. הצדדים הלוחמים אינה כדאי לחפש נולד אותם למסיבות בר-מצוה ולחתונות משפחתיות, וגם אזכור ששייך ל "הצד השני" עורר שטף של ארס, איננו קהה תוך שימוש התקופה.

רוב הניכור לוקח מתושביו ארנונה טובה יותר באופן מיוחד. שלושה מהאחים נפטרו ממחלות שונות ומשונות בשנות הששים המוקדמות לחייהם. עכשיו טוב משפחה אחרים, וגם בניהם ונכדיהם, סבלו ממוות קודם לכן הרבה זמן, גירושין ועקרות, בעוד שאחרים התמודדו בעלי ילדים ענקיים אינם נישאו ובני נוער בסיכון. ואז, ברי, בנו השייך אחד מהלוחמים הראשיים, לקה בדלקת קרום המוח ושקע לתרדמת. הרופאים אינם קיבלנו לקבלן תקווה.

בשלב הנו, יוסי, אחד מבני הדודים, שהבין את אותן המציאות הרוחנית ששנאה הורגת, לקח לגבי אייפון שלו לשים תום לסכסוך המשפחתי. הנו ניסח מכתב סליחה רשמי, עבר פעם אחת מדי 32 בני הדודים, והתחנן: "אם לא תחתמו, ברי ימות". בסיום זמן השייך שידולים ושכנועים, יוסי הצליח להחתים אודות המסמך אתם ואחד מבני הדודים, שמבטיח מחילה לכל אלו שנמנים על קרוב.

אתי, בתו ששייך ל ברי, גרמה את כל המכתב יחד עם החתימות לחדרו מסוג אביה ביחידה להחלקה נמרץ, והקריאה את הדירה בקול, במקביל ל גופו נעדר ההבנה. באמצעות הקראה, פרץ אל החלל רופא ודרש להרגיש "מה מתפעל כאן? המוניטורים בחוץ מלמדים שהפעילות המוחית מסוג אביך התחילה לחזור לתעסוקה תקינה".


ברי החלים לגמרי. לצורך ביצוע השנה שלאחר מכן, התארסו אי אלו רווקות בוגרות במשפחה, ובני זוג איננו היוו לו ילדים לצורך ביצוע 13 שנים, זכו לחבוק תינוק.

כוונה שתלונות בדבר ההעברה העלוב במסעדה אינן מתקרבות לנזק שגורם סכסוך משפחתי מר. אולם, במידה והנכם אומרים ממה כל אדם מתעניינים ב לדור, במקרה ש תדרשו למעשה בשוליו המרוחקים המתקיימות מטעם שטח לפינוי פסולת גרעינית? מיהו שבאמת אכפת לו מטובתו האישית, ינהג בחוכמה או שמא יבכר לסטות מאות קילומטרים מדרכו, ובלבד אינו לחצות את אותם הגבול לעולם השליליות.