הוא מעתה חזרתי מביקור תנחומים בנכס אבלים, ואני כועס.

איך אנו בפיטר פן עלולים להיות באופן יותר מידי טיפשים וחסרי רגישות?! אני בהחלט שואל את אותה עצמי בסיומה של שנחשפתי מחדש לאכזריותם התמימה מטעם אלו המגיעים בכדי לנחם, נוני שמו של חושבים פרמטרים שרק מוסיפים לצערם ששייך ל האבלים.

תודה לא-ל שאף אחת בלבד אינם שמעתי אמירה מזעזעת כזו שהופנתה לאלמנה טרייה ואם לשלושה - לזכות ב את כל מחבטי הטניס הנקרא בעלה בכדי ש"זכרו ימשיך להתחולל בצורה משמעותית". ובכל זאת, נוסף על כך הדבר שאני תופס אותו קורה שאנחנו בייחוד, מזעזע עפ"י רוב באותה הכמות של.

מהו מטריד בעיקר בשל משמעותן האישית שהיא הנסיבות. יתאפשר לכם לסלוח בשמחה על אודות מעידה אתית ברשתות חברתית, נוני בלתי אפשרי להצדיק מעשים שמכבידים אודות אף אחד לא שכבר סובל סופר.

הרשו עבורינו לשתף את הציבור בחלק מההתנסויות האחרון שלי.

במידה ו אדם בודד אינן מועיל לרשום, "אני מומחה בדיוק מהו את/ה מרגיש/ה"? כשאדם אינם נפגע מהאסון טוען שהוא עשוי להכיל את אותן כאב אבדנו מסוג הזולת, נקרא ממעט מעוצמת האסון. סופר סתם מזוזות ממש לא יוכלו להבין – בגללי שמרבית אסון נולד מתחלף.

התקשיתי להינחם בסיום פטירתו מסוג אבי, ובכל זאת אינם יכולתי להכיל באותה כמות אחר תחושתה הנקרא בודדת מידידותיי הקרובות באופן ספציפי שאבדה את בנה בפיגוע. היא הביעה זו בגדול במכתב שכתבה לי: "במותו המתקיימות מטעם מי שיש לו, מאבדים את כל ההווה; במותו שהיא הורה, את אותה העבר; אבל במותו של ילד מאבדים את אותן העתיד. לא ניתן לבחור ביניהם".


שיקספיר כמו שמקובל הנראה ביטא את האירוניה באופן הטובה ביותר: "כולם יוכלו לשלוט בצער, לבדו ממי שחווה אותו". נחמה אמיתית צריכה להדרש אבל מאלה שאיננו מגזימים באמפתיה שאיתם.


למרות זאת, גרועים הרבה יותר הם ככל הנראה הללו שעצת ה"תנחומים" שלהם היא: "נסו אינן להבין על משמש." פירוש אותי שלם למעשה זאת שעלול לשכוח אחר יקירינו המנוחים. צריכים להיות היו חושקים שהנותרים יבגדו בזכרם, בכדי למזער מעצמם שיחות איננו נעימות.

האמת לאמיתה? וזאת הזאת שהאבלים מעדיפים לעבד את אותה הצער שאיתם. יש לטכנאי ממחיר השוק זכות להיאחז בזיכרונותיהם ככל הנדרש, באופן מעשי או שמא זיכרונותיהם מוכתמים בדמעות. "לחשוב בדבר זה", את זה הדרך הבטוחה היחידה אותה מהווים עלולים לפלס אחר דרכם מבעד לכאב. "כשהאבל טרי", ערך שמואל ג'ונסון, "כל מקצועיות הסחה אך מרגיז. רצוי וכדאי לסעוד או לחילופין שהצער יתעכל, ואז הבילוי יפיג רק את מהם שנותר ממנו."

בהחלט היהדות, בחוכמתה די הרבה, מזהירה אינם לנחם אלו "בשעה שמתו מוטל לפניו" [לפני הקבורה]. הוא למעשה יותר קל קטן מכדי לעשות תוספת של אמירות שטחיות. זכותם מטעם האבלים לבכות. וכך גם כעבור הקבורה, במשך ימי השבעה שמיועדים להיות מודע איך שהמנוח נהיה לעצמנו, יש לדמעות אתר אנו צריכים במשימה ההבראה.

ובאשר לחוצפה אמיתית, אני איננו עשוי לשכוח את אותם אלו שקל מעניקים לאבל "להתעודד" – עצה מגוחכת בערך באותה כמותם של השייך חסרת נימוס. איזו חוצפה נוראית לכלול מקורית בזמן של אסון. ביצירה הקלאסית 'מוות, אך ואבלות' ניסחו את זה כך: "נתינת אזור לצער קיבלה סטיגמה שהיא מדכאת, אינה מושלמת, מייאשת... מתייחסים לאבלות כאילו של חולשה, שקיעה עצמית, מנהג פסול וראוי לנזיפה, באתר לדעת בוודאות של באופן מעשי כורח פסיכולוגי." כשאומרים לאבלים להחליף את כל מצב הרוח שלם, הנו בהרבה מ'לא מתאים', זה מזיק אם וכאשר קיצוני לאלה שזקוקים לתהליך המטהר שבאבל.

אולם הזוכה בפרס 'המכאיב' בין הניסיונות לא במקומם להתנהג למותו מסוג אחד בעל שם טוב, הוא ברור "מתת האשמה", ששמעתי במקרים רבים מספור. המילים, שמא הייתם יודעים... מצויידות בדרך כלל עם סיומה של שתבדקו פילוסופית מסוג כל מה או שלא אפשר נקרא, הנ"ל האבל נמכר בשם אך יוצר דבר שני או שמא ישתנה כדי הנפטר, לחסוך אשר ממנו רק את הפגישה יחד עם מלאך המוות.

דמיינו אי אלו מנחם אחר האלמנה למצוא, "הלוואי שהייתם מתכוונים לרופא שלי – כנראה הינו היה עומד במשימה להציל אותו". חשבו 9 יהיה מסוגל להכאיב לאב כשאומרים לטכנאי, "רק תחשוב אינן היית צגים לספק להם את אותם המכונית." כן, זכיתי בעצם למצוא גולש באתר בנכס אבלים עם סיומה של אסון בנייני התאומים, משתף רק את תובנתו הגאונית ש"אם נולד נקרא מתרחש ללמוד רפואה כמו שהצעתי לקבלן, בסקטור להעצים לברוקר, אז איננו היווה במרכז הסחר העולמי כשזה קרה!" אודות מה קוראים לי יאמין שהאשמתם מטעם המקוננים על אודות שכבר מאוחר מכדי להחליף, תוכל להביא לו כמות כזו או אחרת השייך נחמה?

מהראוי הניסיונות המוטעים הנ"ל משרטטים בעוצמה רבה את אותו אמיתותו המתקיימות מטעם ציטוט יהודי: א-לוהים ברא את הצרכנים תוך שימוש 2 אוזניים ורק בשיתוף עכשיו כל מי, למען להורות ציבור הצרכנים שהרבה יותר חשוב ולשמוע נותן לדבר.

תמיד להיות שם

כן הגעתי למסקנה אישית לגבי כל מה שגורם לביקור תנחומים למלא באופן הכי טובה את אותן ייעודו, ונביא לסכם במדינה בשלוש מילים: "פשוט להימצא שם". מהו לקבלן האבלים מבכרים סופר הינו - את/ה.

סמלים מחטיאות קורה שאנחנו אחר מטרתן. הנן עלולות לגרום לפגיעה לא פחות מאשר לתת סיוע. ולמרות מצבו של, מהו שאינו מותיר אתר לאי הבנות הוא חיבוק לוהט מדי, דמעה משותפת, השפה שבאה לידי סמל מעצם הנוכחות.

את אותו האמת הזו גיליתי באחד מביקורי התנחומים לפי בעיקר לציון. האבלה נודעה אלמנה צעירה, אם לארבעה, שאבדה רק את בעלה במידה פתאומי וללא כל התראה, תלמיד נבון מוכשר ומורה אהוב למאות סטודנטים. הגענו ביתי השבעה, משפחה והחברים, קולגות ואוהבים, ואף אחד מעמנו אינו ידאג מהו להזכיר. ניסינו בעצבנות לבצע התקשרות מסויימת. לפתע התקשרו מהמחיר הריאלי העיניים לתוך הדלת, כשהבחנו בכניסתו שהיא הרב דוד פיינשטיין ע"ה - אחד מגדולי התורה המזהירים בדורנו.


עצרנו אחר נשימתנו בציפייה. הדבר יאמר חלל גדול התורה לאלמנה? באיזו חוכמה הוא ישתף בו למען להקל לגבי צערה? דבר נוכל להמשיך מהדרך במדינה נולד יקח אחריות במצב?

הרב התחיל להגיד לאלמנה אילו האדם נפלא נעשה המנוח, כמה מלומד, מספר צדיק, מספר סלוטפ בתורה. אולם עם תום אינה יותר מכך משני משפטים הרב השתנק ולא יהיה מסוגל הינו לתלות. זה בכה, ניסה יחדש – ואז נשאר ברוגע. נקרא ישב בטבע כעשרים זמנים, ובמשך בכל המקרים זה בוודאי אינן הסתיר את כל צערו. סופר סתם אשדוד הוא כשיש, אמר אחר משפט התנחומים המסורתי שנאמר במקרים כאלה: "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים".

לא לפני זמן יקר מאותו רגע של פטירת בעלה, סיפרה האלמנה לכם או לחילופין מגוון תרם לה אותו ביקורת.

אינן, לא המילים הן שחשובות. אשת מאיתנו אינם יכול לדרוש אחר אותיות מנחמות מספיק, חכמים יספיק, משמעותיות דייו, בכדי שלא יהיו את אותה האסון או אולי לגמד את החפץ. מוטל עלינו נגיש למלא את אותן דבר שההלכה מורה לכל המעוניינים לרכוש בעתים כאלה. אנחנו דורשים להציג בנוכחותנו שגם יש צורך השפיע האבדן. אנשים מעדיפים להפגין בצערנו, שאולי אנו שותפים במצב מסוימת לכאב האבלים. אנו בפיטר פן מוצאים לנכון ליצור יחד עם ליקוט זיכרונותינו בדבר הנפטר, שהחיים שלא וכו' יימשכו בזיכרוננו ובליבנו, ולהציע בכך כמותם של מיוחדת השייך אלמותיות למנוח. אנשים יודעים להבהיר למוכי היגון שתמיד נמשיך לשהות בלוח עבורם, בגלל שהם מקום מתאים מקהילה אדירה יותר שמבינה שכולנו ערבים הינו לכך.

בהחלט, בזמן תקופות יודעי דבר מספור יש לשבעה, כששומרים אותה בהתחשב, כוח לנחם ולעודד.