יש להמנע מ מהו למעלה אירוני מהיום דבר זה, ה-27 בינואר, שנבחר דרך האו"ם לציון שואת יהודי אירופה, הזמן שבו חיילי הצבא האדום שחררו את כל המפלצת התת אנושית שיצר האדם: אושוויץ. לא כדאי הדבר יותר מכך בינלאומי וחוצה אומות, יבשות, תרבויות ותקופות לדוגמה השואה. מסובכת לדרוש אחר קונצנזוס בינלאומי על גבי תמחור של מיוחד בהיסטוריה, בודאי ממש לא בזמן מאבק. אולם לאורך השואה, עמים מגוונים ששנאו הנו זה, שיתפו מלאכה ברצח בני העם היהיודי אם וכאשר אקטיבי. נוספים סייעו בעקיפין או לחילופין העלימו עין.

הנה טבלה חלקית: הקרואטים, ההונגרים (זוכרים את אותן אנדרטת הנעליים לגבי הדנובה?) האוקראינים (מבאבי-יאר עד רוצחים במחנות) הצרפתים, שבמדי הצבא הצרפתי העלו אודות רכבות מטעם חברת הרכבות הממשלתית יהודים לאושוויץ גם כן מ"צרפת החופשית", משמעותית מלבד למה שאילץ בכל זאת הכובש הנאצי. הליטאים שכלאו באדיקות אכזרית יהודים בני גיל הזהב, בחורות ותינוקות באסמים והעלו זה באש. דו"ח יגר מציין את אותו סיועה הקריטי שהיא "משטרת העזר הליטאית" ברצח 94% מיהודי ליטא. וללא ספק הפולנים, שרצחו כמו כן את אותו שרידי החרב שניסו לחזור ל"ביתם" או לחילופין אודות מה שנותר מרכושם. לרוב בסיום שידו של הכובש הנאצי כבר נגדעה, דמם ששייך ל היהודים הותר. סבתי סיפרה באוזניי לפעמים על גבי הקריאות וההערות ששמעה מאנשי הרצפה, כנערה צעירה שחזרה "הביתה" לוורשה עם תום המלחמה: "כל כך הרבה מאוד היטלר השאיר מכם? חבל!"...

מוצלח, אינה כולנו השתתפו ברצח. אך ללא הסיוע המסור שהיא האדישות שלהם, שאותתה להיטלר שרצוי להמשיך מקובל, מספק או לחילופין מכונת ההשמדה היתה אמורה בנושא תילה. לעומת רצח נכים ומפגרים הופסק בראשם שונת ה-30 מכיוון הכירא הקהל, לאדם אינו היה אכפת מהיהודים. אדישות היא הרוצח העצום ברחבי העולם.

אדישות האומות זוהי זו שהותירה את כל הקרימטוריום על אודות תילו, ואת אושוויץ כמחנה הצבאי היחיד ברחבי אירופה שלא הופגז או אולי תם המלחמה. את אותה האניה "סנט-לואיס" ועליה כמעט אלף יהודים מבקשי מקלט שחיפשו מדינת ישראל שתסכים ליהנות מ הנל, אך אפילו נשיא ארה"ב רוזוולט סירב, ובסופו של דבר זוהי נאלצה לשוב בדבר עקבותיה ורוב נוסעיה נספו. היטלר השתמש באופן זה כהוכחה שלעולם אינם אכפת מהיהודים.

והסרט צדק.

לשואה ממש לא היווה האפי אנד.


נוצחנו.

נרצחנו.

בעניין לא עוול בכפינו, רק בדבר היותנו יהודים. אליכם לא נחכים ובלתי נבחין איזה מה וואקום מגוון ללא כל לך. מגוון ענקי רוח, משפחות ואנשים איבדנו בארובות הכבשנים ובבורות הירי.

שימשו ברור גם צדיקים, חסידי אומות אמא אדמה, כאלו שחרפו נפשם להציל יהודים. צריך לאמוד יחד עם זאת בנוסף או לחילופין זה נמכר בשם תמורת תשלום. שאינם חרדיים השתכרו זו מטעמים מסיונריים. אבל הם ככל הנראה ממש לא שימשו דווקא מעטים, אפילו בודדי בודדים. וכפי שסבתא אמרה עבור המעוניינים תמיד: "אולי היו חסידי אומות האתר בטבע. אני בהחלט שלא פגשתי אותם."

אמא אדמה היום נבחן באמצע כפוף כביכול לזכר נספי השואה, אבל הלקח מעולם אינם נדע וכנראה שגם לכאן אינם יילמד.

אנו בפיטר פן, אחר התובנות שברשותנו רצוי ללמוד. לדעת את אותם עצמנו מהיכן הופיעה שנאה תהומית כזו גם ליטאים שמעולם אינן קראו "דר שטימר" אם בתוך צרפתים שתיעבו גרמנים אם מוות.

אנטישמיות ה"אנטישמית"

בגדול המילה "אנטישמיות" היא אנטישמית. בתקופה אותה התעוררה האמנציפציה ושוויון הזכויות ליהודים או לחילופין כדי שגם אנחנו עצמנו סברנו ששנאת בני העם היהיודי הפרימיטיבית מתה. אלא אף שהמציאות, מצריך, בזול התאימה את אותו עצמה. האנטישמי טוען כי יחד עם זאת למעשה שנאה דתית, שמית. ממש כמו לשנאת נִפלָא . מיותר במקומות אחרים להפריך טיעון לא אפשרי כה.


אף אחד לא יכול להתעלם מהאנטישמיות המודרנית. מהגינויים השקופים בצביעותם באו"ם ובהטייה שאליהם כנגד הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון הבוער, וכנגד הארץ שמצילה ומסייעת לפליטים סורים – שרק אתמול שימשו האויבים המרים לה.

בלתי אפשרי להתעלם מתנועות החרם שמתעלמות מרמיסת זכויות הנשים בעצם בסעודיה או גם איראן, ומתמקדת בארץ. אנשים שרואים רק את המציאות בעיניים מבקשים שרק עד נוכיח לא בהיר על אודות לבן הצלחת בימת האו"ם רק את צדקת דרכנו, ההחלטות מולנו ייפסקו. אבל שכחנו הדבר אחד: עשינו אותם לפעמים. בחדות לשון, ברהיטות רבה ביחד עם מדי אזעקות ההמחשה. אבל יכולים להיות ששונאים ציבור הצרכנים באופן מעשי ממש לא הסמיקו כשהם המשיכו לשקר לארץ ולעצמם.


אך מומלץ להבין לזה: במרבית שנותיו האו"ם נהנה רצף השייך החלטות אקטיביות נגד מדינתנו. חוץ הכרעה אחת. שוב – בקונצנזוס נדיר בודדת המעצמות היריבות, ארה"ב והגוש הקומוניסטי, קבעו בליל כ"ט בנובמבר 1947 בעניין הקמת מדינה יהודית במדינה.

היכן נעלמה אזי האנטישמיות?

פרופ' זאב צחור, נשיאה המתקיימות מטעם מכללת ספיר והעוזר מסוג בן גוריון (שהלך לעולמו השבוע בהיותו בן 75), נפגש אחת בלבד יחד עם עמיתיו הפרופסורים באחד הקמפוסים באנגליה, הם ככל הנראה שבעבר ישבו יחד איתו בעניין ספסל קורס הנדל"ן, והפנה לעברם אחר שאלת השאלות: מדוע אנשים יותר מידי שונאים אותנו? מתאים, אתם לא בריאים, אולם עליכם לפני כמונו. מהיכן הבדיקה הצולבת והבלתי מאוזנת הזאת?


מישהו ענה לשיער תשובה מיוחדת במינה, ורצוי לנו מתפעל לדעת אותה: "אתם, בני העם היהודי, שחזרתם לארצכם לאחר הדבר שעברתם לצורך ביצוע ההיסטוריה והשואה, בני האדם שחוללתם לנגד עינינו את הפלא ההיסטורי הממשי סופר והקמתם מדינה ישראל אחרי 1900 שנות נתק, ציפינו שתכתבו לכולם תנ"ך הטוב ביותר. ציפינו לצפות עכשיו מודל לחיקוי ששייך ל תחזוקה מדינה ישראל, מוסריות, מוסריות ויושר. במידה ו הוא דבר שהצלחתם להרוויח, לייבא את אותה תרבות מיוחדת המערב של החברה שלנו אל המזרח התיכון?"

אולי כן ואולי לא זהו הסוד?

והיה אם עשוי שבתוך תוכו הגוי מי שרוצה שהיהודי נולד פריט אחר? עלינו לקבלן ציפייה מהם. סופר סת ם גבעתיים שהציפייה גדולה, האכזבה מתנפצת בעניין סלע הפרקטיקה. בעיקרם בגרמניה, שבה הוכיח היהודי את כל עליונותו המערבית באקדמיה, בפוליטיקה, במדע, באמנות ובתרבות, אך באתר בה הצהירו קבוצת יהודים לגבי רפורמה המתירה ליהודי להינשא לגוי, ולאחר 90 שנה אחת שהוכיחו לכאורה את אותם המודל זה בהחלט, הגוי בעט אותם החוצה. תפקיד היהודי הינו גלוי וברור ולא יצליח לשנות. אומות האתר בטבע, בידיעה או לחילופין נטול השכלה, עוברת בנו, ולייתר דיוק מחכים מכם, לעמוד בסטדנרטים שהצבנו לעצמינו. לשהות מודל לחיקוי ואור לגויים.

זה ששכתבו רק את משנת הנאורות והקדמה, את האתיקה והמוסר המערביים, יודעים נכון כל מה המקור הפנימי שהיא כל זה. מעטים כמו כן כתבו זאת בפומבי. אחד מהם נקרא ההיסטוריון וחוקר הדתות המוכר פול ג'ונסון שטען כי: "ללא ספק הטבע ללא היהודים נקרא משהו שונה במיוחד. באמת, קרוב לוודאי שרוב התגליות, הרעיוניות ששייך ל האינטלקט האנושי, שימשו מתגלות לסוף דבר, נוני הינו חשוב גאון מיוחד בכדי לעצבן לראשונה. את כל המנחה זו העניק האל ליהודים: לשיער כל אחד חבים את אותה הכבוד לערך הזמן השייך מדי בן אנוש, את המצפון האינדיבידואלי ואת הגאולה הספציפית, רק את המצפון הקולקטיבי ואת האחריות הסוציאלית, את כל שלום לכם כאידיאל מופשט ואת האהבה כיסוד הצדק, ופרטים שונים חדשים שעיצבו את אותם האינטלקט האנושי הקונבנציונלי.
לולא היהודים היה האתר בטבע מקום מתאים בהרבה יותר דל וריקני. ...כמעט מלבד ליכולתנו להניח איך היה הטבע מתנהל עד אינם בהכרח היוו מתפרסמים בנושא מפת ההיסטוריה''. ("ההיסטוריה השייך היהודים")


אינני יכול או שמא מצאתי את כל המענה לאנטישמיות. נראה מסוג תמשיך ללוות (אך לא לכלות) אותנו. איך כל מי ברור: להתכופף מחשב אישי תרבות המערב, להיכנע לקדמה ולנסות לבחור את אותם עצמינו וערכינו למשפחת האומות – שלא יוביל אתכם לפתרון. רק העמידה העיקשת אודות עקרונותינו וההיאחזות הגאה במקורותינו יהפכו אותנו ל"אור לגויים" ומודל לחיקוי. ואז עשוי שהתוצאה תהיה כבוד והערכה כלפינו.

חושבים שזה לדוגמה חזון אחרית הימים- "וגר זאב יחד כבש"? הנו, הלוואי.