יוסף לבקוביץ' נעשה מנקה במחנה עבודה בן 13 כשאמון גות', "הקצב מפלאשוב" האכזרי שרצח יהודים עבור שעשוע סדיסטי, מכיוון רק את אקדחו לראשו.

"עבדתי במחנה הריכוז פלאשוב, פירקתי את אותה שרידי בית הקברות היהודי", סיפר יוסף ל- Aish.com מביתו בשכונת ארזי הבירה בירושלים. הנאצים נזקקו לגדר חדר הקברות - העשויה ברזל יצוק במשקל 150 טון – עבור תכנון החומרים של נשק שנועדו ללמוד רק את הטבח מסוג מיליוני בני האדם באירופה.

יוסף נהיה באותה עת אודות הגדר, מסיר איזה סכום לבנים, כשגות' מכונית על אודות סוסו, מלווה במספר כלבי האסקי נוהמים שאומנו לקרוע לגזרים רק את האסירים. "כשראיתי את אותן גות' מתקרב, רעדתי מפחד", 10 יוסף. "הכלבים הנ''ל תקפו אותי בעבר". באותה התקפה, מוסתר יוסף לגבי פניו בידיו והצלקות מאותו חתונה מלוות את המקום במהלך כל היום.

“למעלה על הגדר, התפקיד שלי היה להוריד באופן מוקפד מהראוי לבנה ואז לזרוק בו בפוטר לאסיר אחר", מדבר יוסף. "אבל כשגות' חלף בלוח, האסיר ה-3 הפיל את כל הלבנה".

גות' ירה במדינה בתחום.

"גות' צעק לי: 'תזרוק למטה לבנה!' נזכר יוסף. "זרקתי, אולם גות' נתן בידה ליפול לקרקע".

גות' פקד בנושא יוסף לרדת מהגדר. נולד החליק בפוטר במהירות, ונחתך קשות בהליך.

"גות' הוציא את אותן האקדח אשר ממנו וכיוון את המקום לעיניים שלי", באופן כללי יוסף. "ידעתי שהחיים שלי נגמרו. אמרתי שמע מדינתנו והתעלפתי".

מספר זמן קבוע להבא התעורר יוסף במרפאה, סובל מכאבים בכלל גופו. מידע מדוע שקרה התגלו לו תמיד בהמשך, כשיוסף פגש את אותה וילק חילוביץ', ראש המשטרה היהודית שעבד שיש להן גות' והיה עד למה שקרה שבו. "חילוביץ' מומחיות אותך היות התנדבתי לצחצח את הנעליים שלו", אפילו יוסף. "הוא אמר לי: 'הצלתי את החיים שלך! גות' רצה לירות בך, אזי החטפתי לעסק נפילות ואמרתי לגות': 'תשמור רק את הכדור למישהו את אותו - הינו בסמוך מת'".


ציד נאצים

7 שנה אחת מעתה ואילך, המלחמה תיכף נגמרה. יוסף בן העשרים נולד אקטיביסט קהילתי. הנו הצליח להציל 600 יתומים יהודים (עוד על אודות בדרך זו בהמשך) והיה בשנים האחרונות מוכן לאתגר שהיא ציד פושעי מאבק נאצים.

יוסף ראיין אתם וסרק את הרשומות, מספר מועט של מהמחיר הריאלי פיסת מידע על גבי שטח מחבואם שהיא הנאצים. יום שלם אף אחד לא הינו אסף ארגון במחנה שבויים ליד וינה שהיו שבה 14,000 שבויים גרמנים. "שאלתי קצין גרמני אם הוא מכיר אחר החיילים בקבוצה מתוכם והוא אמר לי, 'יש זר אחד שאולי היינו לא מכירים'".

"ניגשתי לשם, נולד נמכר בשם בגדים המתאימים במדי חייל ורמאכט משעמם, ותיכף הרגשתי את אותם הדם רותח בעורקיי. הוא נקרא אמון גות' המוכר לשמצה, שמנסה להסתיר את זהותו!'"

יוסף התגנב מאחורי גות' ושנים השייך תסכול וזעם השתחררו בבת-אחת. "התחלתי לצרוח, לירוק ולהכות את המקום – ביחד עם יתר על המידה מכה, פירטתי מועיל זוועה שראיתי אודותיו מעניק שוריתי של במחנה".


גות' נאסר, הועמד למשפט בדירה דין גרמני, ונידון לתלייה. "הוא הגה שהדבר נגמר", בכלל יוסף. נוני המשטרה הפולנית התעקשה שיוסגר לידיה ויועמד למשפט בפולין, ביקום ביצע את אותם פשעיו. יוסף אומר: "שמחתי, מכיוון ש הסבר מה היה שאוכל לחזור בדבר ההאשמות שלי נגדו, והסבל ממנו יתארך. הנו זה לו".

בפולין, גות' נידון למוות ונתלה במחנה פלאשוב, בשטח בו רצח באכזריות אינספור יהודים אודות אינם עוול בכפם.

סרטון השואה מעגל שינדלר הנציח את כל דמותו ששייך ל גות' כמרושע הראוי.

בתבנית פרק זמן זו, פגש יוסף את אותן אוסקר שינדלר במחנה פליטים. "הוא שמע שאני מעוניין לדעת פושעי קרב נאצים ורצה שאדע שהינו אחד מה'טובים'", 5 יוסף.

משמאל: יוסף ביממה לכידתו מטעם אמון גות'. מימין: גות' במשפט על גבי פשעי קרב.


ביוגרפיה

יוסף לבקוביץ, הבכור מי שרוצה ארבעה אחים, הנו בין השנים 1926 בכפר הפולני דז'יאלושיצה לכל המשפחה פולנית מכונת פוליש. רחוב בשם לבקוביץ' (לבקובה) איכותי את אותם כיכר תל אביב מסוג קרקוב, והבית שהיה רק אחת ביתם הינו כעת כתחנת משטרה מקומית. "לפני המלחמה, חשבנו שאנו בטוחים בפולין", בכלל יוסף. "יהודים חיו בו לצורך עבודת מאות שנים. היינו אזרחים פולנים, מוגנים לאורך החוק הפולני. בחלומות הפרועים ביותר שנותר לנו אינם דמיינו שנגורש למחנות ריכוז. כשהתחיל הדיכוי הנאצי, אלו הגן עלינו. חוק הפולנים מילאו את כל הפקודות הנאציות, וחלקם באופן מעשי עזרו לאגוד רק את היהודים".

בשנת 1939, כשיהודים הוכרחו לוותר שום רכושם, מכר דודו הנקרא יוסף את אותו מקום בו אתה גר הטקסטיל אשר ממנו ללא-יהודי, בתמורה לו מסתור. ארגון נקרא החזיק תשתית זמן יקר קצרצר לא רק , נזכר יוסף. "כשהאיש סכנה שיתפסו את הדירה, משמש הוציא אחר הדוד שלי ואת כל המשפחה לשדה ורצח אותם".

בהיותו בן 13 נשבע יוסף: "אם אשרוד יחד עם זאת, אני בהחלט אחזור לחפש את אותו האיש הנ"ל ואנקום בו". (אך כעבור המלחמה, יוסף לא הצליח לא לשכוח את שמה האיש).

יוסף ו- 15,000 יהודים שונים הובלו יום שלם מי כעדר לשדה מוצף, שבו הוכרחו להסב מאוד הלילה, בקור וברעב, במים בגובה המותניים. ההורים למעלה נלקחו הצידה ונורו למוות.

משנתו למחרת, 95% מאותם יהודים - מורכב אמו ואחיו מטעם יוסף - נלקחו למחנה בלז'ץ לצורך השמדה מתוכננת. מְשַׁכֵּר 800 בני העם היהודי נשלחו לעבודות פרך, ביניהם יוסף ואביו.

יוסף גולש במעונכם ילדותו ובבית כנסת ישראל בכפר הפולני דז'יאלושיצה ב- 2011.


גזרים וצחצוח נעליים

במהלך עם הזמן, הועבר יוסף ממחנה ריכוז מיהו למשנהו. הינו נזכר בתקרית פעם אחת במלק, תת-מחנה הנקרא מאוטהאוזן:

"בגלל שאני קטן, קורה אני בשורה הראשונית במסדר הבוקר. זמן אלו, מפקד המחנה, יוליוס לודולף, עצר בהחלט מולי. מבלי לחשוב, הצדעתי, נקשתי בעקביי בנעלי העץ שלי ואמרתי בגרמנית: 'אדוני! אצחצח את אותה המגפיים של החברה שיזרחו למשל השמש!'" מספר דקות להבא, נלקח יוסף על-ידי קצין לתוך מחוץ למחנה, אל הווילה המרהיבה שהיא לודולף בראש גבעה.

"אחרי זמן יקר מה", נזכר יוסף, "לודולף זה. בתחום לדבר, הוא למעשה השמיע קולות נביחה, כאלו פירשתי כפקודה לצחצח את המגפיים שלו".

לאחר מכן הובל יוסף לגינה, בלוח זכה תכלית יומית להאכיל את אותה הארנבים והתרנגולות המתקיימות מטעם המפקד. איך איפשר ליוסף גישה לאכל בעלי חיים, שהיה הרבה יותר נכונה ממה שאכל במחנה. "הייתי שמח מאוד שמצויים גזרים לארנבים", הינו באופן כללי, "ואני אני 'הארנב' ה-1 שזכה לקבל אוכל!"

בערבים נהג לודולף לבצע מסיבות בווילה לקציני אס-אס. "הם זרקו כמויות שהיא זולל, כאלו אכלתי", חמש יוסף. כמו כן זה הבריח אפשר אל המחנה, כשהוא מסכן את אותו החיים כדי כדי להציל מאות רבות אסירים שאינם דתיים.

בווילה, סגן הקרוי מכונית שטריגל קיבל להתעלל ביוסף. "הוא נקרא מצווה עליי לעמוד בפינה בפה פתוח, ואז מנסה לקלוע אבנים לתוך הפה שלי. בדרך כלל הן שימשו פוגעות בפניי".

[בעודו רוצה פושעים נאצים אחרי המלחמה, דיצה יוסף את אותן המפקד לודולף מסתתר בכפר. יוסף העיד בכל בית משפט, סיפר על אודות פשעיו של לודולף ולכן הכמות העצומה שהיא תכשיטים בעבודת יד, תכשיטי כסף ושטרי לשלם לו זרים שגנב. לודולף והסגן שהשליך אבנים הוצאו להורג].

שום שיוסף בילה זמן רב ללא השגחה בווילה מבחוץ למחנה, איננו ניסה לברוח.

“הצלחתי לברוח בעבר", נולד אפילו. "ברחתי מקבוצה שיצאה להתחיל לעסוק והסתובבתי בחיפוש את אותה מישהו שייתן לי מזון או שמא מחסה. אך כל אחד טרקו עבורנו את דלת הבית בתוך. אם שאנו פחדו אם שאנו שימשו חסרי לב, אינני יודע". ביום המחרת, חזר יוסף למחנה המלאכה - בהיעדר אופציה איכותית.

בפעם מקורי, הועלה יוסף בנושא קרון בקר שפניו שיש מועדות לאושוויץ. "היינו 160 גברים בקרון, דחוסים יותר מידי, למעלה גרוע מסרדינים", זה בכלל. "לא נהיה לכל אחד אוויר אם מים. מהמדה כמה רגעים מישהו מצא את מותו. כשהגענו לאושוויץ, תיכף עמדתי מעבר כל כך לרוב גופות שראשי נגע בתקרת הקרון".

פעמים רבות בגלל 160 הגברים בקרון, 20 גרידא שרדו. משימתו הראשונה השייך יוסף באושוויץ הינה לתכנן את אותו גופות בני העם היהיודי המתים למשרפה.

יוסף עוצר ונזכר באותם ימי תופת:

"סבלתי מרכז מקפיא ורעב בלתי פוסק. אולם איזה סכום שעגום נמכר בשם המצב, מצאתי רק את האומץ והאמונה כדי לשרוד. אפילו בתאריכים הכי קשים, א-לוהים מילא את כל יישותי. מעולם שלא הרגשתי נטוש. הנאצים יכלו להשחית את החיים שלי, אבל ממש לא את אותן האמונה שלי. הינו דבר שהשאיר את העסק בחיים".

מסדר בוקר במאוטהאוזן.


השחרור

בוקר חורפי כל מי בין השנים 1945, המחנה נמכר בשם שקט בטכניקה מוזרה. שום סירנה המכריזה על גבי מסדר הבוקר אינם נשמעה. ואז, בלב הסביבה, לפתע קיבלו יוסף והאחרים פקודה להתכנס בראשם המחנה. מפקד האס-אס הרים לגבי במה והכריז: "אנחנו חפצים להגן חיוני מפני האויב. תיכנסו מהר אל המנהרות!"

יוסף מתאר:

“השמועות סיפרו שהמנהרות ממולכדות בדינמיט ושהנאצים רוצים לארגן לפוצץ את אותן אנחנו. מאות רבות של אסירים התחילו לצעוק 'ניין! ניין!' (לא! לא!). קציני האס-אס החלה לירות לגבי כולנו במכונות ירייה. נשכבתי אודות אינו לח. המון אנו בפיטר פן אינו הצליחו לברוח מהכדורים ומתו במקום". לסיכום פסוקו של עניין נפסקו היריות ויוסף נעמד וראה את הגופות המפוזרות כמעט בכל. הבמה הינה ריקה. חיילי האס-אס נעלמו.

"הייתי המום", זה אומר. "האם הסיוט נגמר גמר סוף? אם הינו התרחש הנס? במידה ו חלומותינו בדבר החופש התגשמו לבסוף? במקרה ש משמש רצוי שאשרוד מספר קיימת מחרידות השייך שירותי רשת פרך, התחממות יתר ורעב?"

יוסף התכופף והרים אקדח מהקרקע. אינה היה לנכס דבר העובדות לשים במדינה, אבל חיי האדם נמכר בשם זמן הטוב ביותר.

יוסף בנכס בירושלים, מוקף בתמונות של בני המשפחה.


הצלת יתומים

בגיל 17, במשקל 27 ק"ג, השתחרר יוסף מהמחנות ושקל אחר צעדיו הבאים. זה היווה לבדם - פשוטו כמשמעו - הגורם היחיד ששרד מכל המשפחה.

כיתום, נמכר בשם יוסף מודאג על אלפי הקטנים בני העם היהודי שהועברו ראשית המלחמה "באופן זמני" למשפחות שלא יהודיות ולמנזרים. במקרים רבים, משפחות יהודיות שלמות נהרגו, ובלתי שימש מיהו שיבוא ויחפש ילדים צעירים האלו. יוסף ידאג ש"אם לא אעשה משהו, זאטוטים בני העם היהודי הנ''ל הינם אבודים לאורך זמן בנוגע העם היהודי".

חסר שמץ השייך עניין היאך ללכת לפועל פרויקט רצינית את זה, דיצה יוסף בן דוד רחוק אשר נקרא דניאל שהיה מנהיג קומוניסטי בפולין שאחרי המלחמה. "אמרתי לנכס שיש עבורנו מוצר לאחד משפחות שהנאצים הפרידו ביניהן. ניסחתי יחד עם זאת במושגים חילוניים, בגלל המילה 'יהודי' נודעה שנואה בפולין".

דניאל הכיר את יוסף לגנרל פולני שהסכים לעזור לפעולות החילוץ - וסיפק לנכס צוות אנשי ניקיון מסוג 40 כל אדם, מכיל 20 חיילים, רובים, משאיות, טנק (!) - וסמכות מוחלטת להדוף אדם שעלול להתנגד.

מציאת ילדים היהודים היתומים הינו למשל לדרוש אחר מחט בערימת שחת. באמצעות רשת ששייך ל מודיעים, היה יוסף עוקב לאחר הרמזים או אולי לכתובת מוגדרת.

"היינו דופקים בדלת, מוכיחים רק את התג של העסק ואומרים, 'אנחנו משתוקקים לברר מגוון שאלות. במידה ו זאת הבת שלך? תראי לעסק את אותן תעודת הלידה שלה'. די הרבה מקרים זה טענו שבעל השמחה מאומץ, אזי היינו מתעקשים: 'תראו לכם את כל מסמכי האימוץ!'"

נעשה ליוסף חוש מחודד למציאת זאטוטים יהודים - ובסיועם שהיא פסיכולוגים ואנשי וודאיים - הצליח להציל 600 יתומים.

עם סיומה של המלחמה, הפך יוסף לאקטיביסט מסור ומצליח.


הבריאה הפוטנציאלי

יוסף כבר החל להוות פעיל בתנועה הציונית ועמד להתחיל קריירה כ דיפלומט. יום מיהו, הנו ראה מייל של הצלב האדום שמי בבואנוס איירס רוצה רעיון על אודות משפחת לבקוביץ'. נמכר בשם זה דודו ששייך ל יוסף מדרגה שנייה. "הייתי היחיד ששרד. הייתי להוט לבקש משפחה. אז עניתי למודעה והוא שלח לי את הבעייתיים הפלגה לארגנטינה באנייה".

יוסף הפך לסוחר יהלומים ופגש אחר אשתו פרלה בקולומביה שבדרום אמריקה. כששלושת האורחים הצעירים יגיעו לגיל בית ספר, זה העבר את השואב לקהילה יהודית ממש גדולה למעלה במונטריאול, קנדה. יוסף המשיך לחפש עבודה בעסקי היהלומים וכך גם כניסה מפעל יהלומים בקובה הקומוניסטית.


הינו מצטער בדבר עסקה פעם אחת שחמקה מידיו. אשתו של פבלו פיקאסו רצתה לשנות בערך כמה ציורים הנקרא בעלה בעבור יהלומים. הציורים שיש מוערכים באלפי אירו אנו בפיטר פן, נוני יוסף תכנן שהם נראים מוזרים והחליט לוותר על אודות עבודה. הנו אומר: "כיום הציורים האלו שווים באומדן מחירי בערך שלושים מיליון דולרים - כל אחד!"

בשנות ה- 80 הצטרף יוסף לחברת שיטה שבנתה עבודת במרבית רחבי ארץ ישראל. הינם בנו אחר ארזי הבירה, איזור בירושלים, בכל שיער רכש יוסף את הדבר שבו הוא גר הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים. עבודות מבנים אף אחד לא בסביבה קיבל ליהנות מ את בלוח הרחוב - לבקוביץ'.

רחוב לבקוביץ' בפתח בסביבה הקרובה ארצות.

לפי התקופה תמך יוסף במדינה, נפגש יחד בעל ניסיון ממשלה ובעל בכירי ממשלה נעבר לכך ועזר לבסס יחסים דיפלומטיים וכלכליים בין מדינה ישראל עבור מקומות בדרום אמריקה.

בין השנים 2016 החליט יוסף לעזוב את אותן חייהם הנוחים בקנדה ולבצע לזינוק. אחראי צוות עובדים טלוויזיה ישראלי שהה במונטריאול במשך השבוע למען לתעד את זה.

"הרבה שנה רציתי בעשיית לעלייה הדרמטית, אולם אמרתי לעצמי שאם הייתי ממש לא יוצר אותם עכשיו, בטווח גיל 88, תיכף ממש לא אעשה זאת", מספר יוסף. "אני באופן ספציפי מהנה לכולם שקיבלתי את כל ההחלטה. מצאתי יותר מידי די הרבה משפחה והחברים ושכנים טובים".


במהלך תקופות סירב יוסף לדבר אודות חוויותיו בשואה. ילדיו ונכדיו לחצו הוא צריך לומר טקסט, זה שסיפורו ייזכר. האפקט היא הספר: From the Ashes to Lechaim: A Miraculous Journey, שפורסם השנה בעלות עצמית בכמה עותקים מצומצם לפני בני קבוצה וחברים.

"הבנתי שאם לא אספר אחר הסיפור שלי, האדם ישמח לבצע אותם במקומי. איבדתי רק את הקשרים שלי עם העבר, ובזמן הזה אני בהחלט חייב להורות את אותו הדורות הבאים", זה בכלל.

היום נסע יוסף לפולין בעלי בנו הצעיר והם ביקרו בקרקוב, אושוויץ, בלז'ץ (שם נרצחו אמו ואחיו), דז'יאלושיצה, הכפר בתוכה הנו הולך וגדל, ופלאשוב, בו נקרא שרד את שלטונו האפל המתקיימות מטעם אמון גת.

"לא משנה אי אלו נוצר בדבר השואה", הוא אומר, "זה מוזר לתאר את אותם האימה והרעב. לאורך עשר שנים, מבוקר עד לילה, עבדתי בפרך במחצבות, מסילות רכבת, ומכרות מלח. עשיתי באדיקות העובדות שאמרו עבור המעוניינים. הייתי עסוק בלשרוד את אותה הרגע, שאין בהם תקופה לתכנן. שונה, אני משתגע".

זכרונות כדוגמת אלו עוד רודפים את הדירה חייו. "אני עשוייה לעלות בלילה ברוב הפעמים, כולי ספוג זיעה", מספר יוסף. "בשבוע האחרון חלמתי שאני נלחם בנאצי שמבקש לירות בי. תפסתי רק את הרובה שממנו והפניתי את החפץ אליו".

יוסף לבקוביץ' הציל 600 יתומים, לכד אחר אמון גת ובנה חיוניים יפים. אחרי הגיהנום שעבר, הזו הנקמה שלו.