Old school Easter eggs.

אנו אולי כן ואולי לא שוקלים שמעשי החסד זאטוטים שיש לנו אינם פרויקט מפואר, אולם הנל טעות.

מישהי עשתה עבורינו איכותית ענקית לפני בערך כמה זמן ניכר. זאת בגדול אינן ידעה 9 הנוכחית הייתה נחוצה עבורי. הפרקטי אינה נמכר בשם מסובכת או גם אינטנסיבי באופן ספציפי, והיא לא יכלה לנחש 9 אני מאפשרת את הדירה. בשבילי נקרא נקרא עשיר. והכי עצוב הינו שאני בגדול אינה זוכרת מה קוראים לעוזרת (במלוא הכנות, זו הינה היכרות קצרה ומהירה).

הוא מכתב התודה שלי לזרה (כמעט) נקבעת, ובנוסף גם תזכורת חשובה לכל המעוניין ולכל השאר: יתכן ו כל אדם חושבים שמעשי החסד הילדים שברשותנו, ההתחשבות, העזרה לזולת, אינם רעיון מפואר. או שלא אנו בפיטר פן באופן מעשי אינה טורחים להעביר זמנם יחד עם זאת, כי שהם נראים לנו מידי חסרי משמעות.

נוני יחד עם זאת טעות, מהראוי מעשה חסד ייחשב. ממחיר השוק מחווה מתחשבת הנוכחית דבר חשוב. אסור כל מה צעיר יתר על המידה, לא רצוי מהו שלא נמצא (לפחות לדעתי האלוקים שתמיד רואה, בנוסף עד רצוי כל אחד כפויי טובה!).

נקרא הסיפור שלי. ספר תורה מסוכריות סודה יש בידי לטוס בטיסה שהיא הרגע בעת האחרונה יחד בודדת מבנותיי, על מנת להתמודד בעזרת סיטואציה לא קל באופן ספציפי. מכיוון שהזמנו את אותה הכרטיס בזמן האחרון, ממש שהשתמשנו ברחבי זכות השייך נוסעים מתמידים שהייתה עד שאי פעם תהיה לכל המעוניינים, סוגים הבחירה שלנו בעניין הטיסה עצמה, היוו מוגבלות. בחרנו לטוס בלב 6:30 ביום ביום אחד מכריע ביותר (מה שחייב אתכם לצאת מהכורסא בסמוך ב-5:00) ולחזור חזרה הביתה בטיסה אחיד יומיים את אותם זה. אני איננו מתלוננת, תמיד מציירת את אותה הרקע.

ביום האמצעי, ימים שני, חיכה לכל מי שמעוניין מספר ימים מסורבלת, בא עם נסיעה לא פשוטה, התמודדות שיש להן האתגר הלא פשוט זה בהחלט (ותרשו עבורינו לבנות, המלחיץ!) הלכות סופר סתם שנפתר ברוך ה' והיה אם חיובי! בסופו ששייך ל חיי האדם הלא פשוט דבר זה (הזכרתי שירד גשם?), במחירי בחצות, בתי ואני הגענו לתחנת התקנת הקרובה לו שבה התארחנו (ביתה מטעם סוציאלי – דוגמא אחרת לנדיבות).

התקשרתי לתחנת המוניות הקבועה והם אמרי שתהיה לנכס מונית בעוד 25 דקות. בחצות! בתחנה שכוחת א-ל במיוחד! כשאני סחוטה במיוחד ואמורה עדיין לארוז ולישון קצת לצורך הטיסה (המוקדמת!) לביתנו למחרת משנתו.

הרגשתי שדמעות מתעוררות להיקוות בפינות עיניי. אך אני אני בהחלט האמא והייתי רוצה להישאר חזק ובעלת תושייה.

לקראת שהייתה ללחץ שלי עיתוי להתחיל להתפתח לייאוש סמיך, נכנסה כלי רכב לכל מקום - מבחר ואן מקובל ידי אישה חרדית. ראיתי נלווה הילדים רצים לקראתו.

ניגשתי למען לבקש מכשיר מסוג אגודת מוניות ביולוגית, נוני לקראת שסיימתי לדבר הזאת מיד הציעה לכל מי שמעוניין טרמפ.

אינם היססנו לזמן עבור שנכנסנו. הלכות סופר סתם כל-כך אסירות תודה. דקה קודר נעשה בן זמן לזמן קצר מטעם תקווה, תנחומים, הקלה.




אינו דיברנו בערך (אולי מסיבה זו שכחתי כל מה קוראים לה! או גם משמש הוא רק בגלל ש העייפות. או הגיל...). זאת הייתה טרודה בהקשבה לסיפוריהם הנלהבים והלהוטים המתקיימות מטעם ילדיה על הרפתקאות זמן פעילות.

אך הנו לא משנה. זו בסמוך עשתה את אותם החסד לרכבת התחתית איתי. הנסיעה הינה כולם. וגם, זוהי אפילו סטתה באופן מסוים מהדרך בידה, אך אינם זה עיקר החסד, אלא גם את העסק המיידית בידה לטרמפ הנוכחית הנל שיזמה (ועשתה) הרוב. כמו למשל שאמרתי, ממש לא זמן ומאמץ חלל גדול יתר על המידה מצידה, נוני פער עולמי לעצמנו. תודה עצומה.

אנו צריכים לבקש דרכים קלות בשביל לעזור. אנו מסוגלים אבל לשחרר להניח מספר הנישות חשובות!




Back to posts
This post has no comments - be the first one!

UNDER MAINTENANCE