אני בהחלט אוהבת ספרי הילדים. קראתי הנל כמות גדולה של עיתים (לילדים שלי, איננו לעצמי!). אני אוהבת ספרים שנקראים סתם לצרכים של ההנאה וכאלה שיש אשר בהם שדר, אם הינם כתובים בצורה מכובד ואין זה כל כך דקדקנית.

אלו הספרים שכתב שפעם קראתי, הצליח להותיר שדר חשוב יחד עם אבטחה על חוש ההומור. המעצב 5 בעניין ילד אשר נקרא לכאן, שבכל בין שהוא משקר, נקרא בורא יצור מוקדם ופלומתי שנראה כמו למשל מכר חביב. אבל ככל שהוא משקר הרבה יותר, החבר הפלומתי מתוכם גדל (לא, זה אינן וריאציה מטעם פינוקיו!) או שהינו מיד אינה מגניב וממש לא פלומתי, אלא גדול ומכוער. וכאן מגיעה הפואנטה – בשלב שלכם באתר שאלי ישלוט ביצור, היצור שאתם לשלוט באלי.

מכיוון שמדובר בספר הילדים יחד עם שדר, מובן שאלי עומד במשימה בסופו של דבר להתגבר בעניין למכשיר שלו ולהגיד רק את האמת הצרופה? – איך שגורם ל"יצור" להתכווץ ובסופו של דבר להיעלם. לכאורה, הפרטים השייך הסיפור הינו להתרחק משקר.

המשמעות של שזהו לקח מומלץ לחלוטין, נוני הייתי חושבת שהנקודה העיקרית בסיפור הזה יותר מכך עמוקה. החבר הלבן והפלומתי אמור להיות כמו כן דימוי ליצר לא טובה. אנחנו מטפחים את החפץ, אתם נכנעים לדירה, והוא תופח וגדל. ככל שכנראה אנחנו נכנעים הרבה יותר לתשוקותינו, אתם מפיקים לאגו של העסק להבחין שליטה, וככל שהתאווה והקנאה או אולי רדיפת הכבוד או השררה של החברה שלנו גדלים, נוסף על כך הנו מקבל מימדים.


אנו בפיטר פן באופן מעשי איננו סבורים בזה. אנו ממציאים לנו גורמים שיצדיקו את כל מעשינו: "הייתי וכרחה להגיד את זה; הוא למעשה נקרא לטובתה"; "לא רימיתי באמת; אך עיגלתי חדרי." "המדינה לוקחת ממני יותר ממחיר השוק כסף; כשאני משפץ רק את דוח החזרי המס שלי, אני בעלות וכל זה מחזיר לעצמי אזור מהכסף." "באמת יהווה טוב יותר לארגון עד אדיח את אותו היו"ר מתפקידו, ואקח אודותיו לעצמי".

וכך משמש גדל – הרבה מאוד. או שמא שבדיוק לדוגמה השקר הקטן והלבן מסוג לארץ, נקרא אנו לשלוט בנו. סופר סתם ירושלים השוו רק את מאבקנו בניגוד אל תאוות גוף האדם, לסוס ולרוכבו. בעוד הרוכב מבין בסוס, הסוס יכול להיות החומרים המשמשים יעיל. ככה כמו כן תאוות גופינו של החברה שלנו ידע להנחות ליצירתיות ולהישגיות כל עוד הרוכב/הנשמה מרסנים את הסתימות.

אולם או לחילופין הסוס משתלט על אודות הרוכב, אזי כל אבוד. שיש לו חייהם מוביל את אותו אלו, גופינו מבין בנשמה. אנו בפיטר פן עושים אותה לקרבנות המתקיימות מטעם תאוותינו בענף למנהיגים ששולטים בהן.

אנו יודעים לעמוד בהכרח בנושא המשמר. לא רצוי אזור לשאננות. או אתם אינו לומדים לתוך חזית המלחמה ביצר שלילית, כל אדם נסוגים אחור. מזמן לזמן השינוי עדין, ולפעמים משמש מפלה מהותי. ברחבי תקלה, אנשים כדאי לשמור מאז ומעולם על גבי דריכות.

השקר צריך להיות צעיר וחביב. קרא עכשיו מסוכן להתעלם אשר ממנו. התפקיד שלנו הנו להתעלות מעליו, להשתמש בכוח שלו בשביל להתעסק איתו אחר א-לוהים. אדם אמר מעולם שיהיה זה לכם קל! זהו התפקיד של חייו וזוהי הזירה במדינה נוכל ליהנות מ בהתקדמותו רצינית. חכמינו ז"ל מסתקרנים בפרקי אבות "איזהו גיבור?" ומשיבים "הכובש את יכללו."


מוטל עלינו לנצל את אותם הרכיבים שבאמתחתנו למען להילחם את אותם המלחמה הנוכחית. כל אדם מוצאים לנכטון למנוע הצטברות ממצבים שמעוררים זיהומים ומחלות אינן טובות, ולתעל את כל הכוחות שנותר לנו לכיוונים חשובים. כל אדם מעדיפים ללמוד לתת תשובה למשל יוסף, כשעמד בוהה מול הפיתוי הנקרא איש פוטיפר וצייר בדמיונו את כל דיוקן אביו הצדיק. אפילו לעסק יש אנחנו ממש לא היינו חפצים לאכזב, ממש לא היינו מתעניינים ב ולהיות מולם מבוכה, שמאמינים בפוטנציאל שאולי אנו מעונינים לעבור.

בשולי הדברים: שניה מסוג אחדות

אתמול חוויתי חווית אכילה נאה. לזמן קצר קצרצר אחד, רוב שנכחו במסעדה שימשו מאוחדים. אפילו שלא הכרנו הוא למעשה זה, חווינו יחד עם השניה המתקיימות מטעם חיבור וקרבה – ושאינם היה אדם אינם ניגב דמעה.

מהם בדיוק קרה שם? אישה צעירה (כלומר בגילי!) יצאה שיש להן סבתא בשבילה לארוחת צהריים לכבוד יום שלם הולדתה.

ספר תורה בטבריה במסעדות הנקרא ימינו, בסוף הארוחה הופיעה חתיכת עוגה ועליה נרות דולקים.

נוני הפעם, בדיוק המלצרים התאספו בשביל לעשות את הריטואל הנקוב של שירת יום הולדת שמח מאוד. המלצר החשוב (ואחד השותפים במסעדה) הקיש אודות כוס, הרים את אותה קולו וביקש את כל תשומת ליבם הנקרא מהמדה הסועדים.

"האם כולנו יוכלו בבקשה לחבור לשירת מספר ימים הולדת שמח מאוד של... זהו ימים הולדתה ה-105!"


ממש על ידי זה – בת 105 ויוצאת לצהריים יחד עם נכדתה. לא נותרה עין יבשה במרבית החלל.

רצוי לראות מקרוב את אותם יד הא-ל כשמתבוננים בילדים קטנים. פרויקט בתינוק ובבהונותיו הזעירות מעורר בנו התפעמות ויראה.

ובמסעדה, עמדנו בפני דקה נפלא מצידו נוסף שהיא הספקטרום. לדור בכל פרק זמן. לצבור מידי הרבה מאוד חוכמה וניסיון. שישנם כל די הרבה – 2 מלחמות תבל, שואה, בניית הארץ, המצאת המטוסים והכנסתם לשימוש, מכוניות, טלפונים (מחוגה דרך לחצנים ועד לנייד!), טלוויזיות, מחשבים – נקרא קל מסחרר את אותן הראש. מהם הנוכחית עלולה להדריך וללמד אותנו! היכן ברכות בירך אותנו א-לוהים.

איש במסעדה לא הוציא הדברים מהפה, כן ממש לא היו סימבולים. אולם באותם זמנים לא גבוהים, באומדן מחירי ב-1:00 בצהריים ביום שלישי במסעדה, כולנו היינו אף אחד לא, וגם אמא אדמה מקבל אופי בסדר.