לקראת כמה זמן יצא עבורינו לטוס בשיתוף מכרים (שאשאיר בעילום שם) בטיסה שכללה חניית ביניים. כשנחתנו, הודיעה הדיילת שטיסת ההמשך השייך מקום מהנוסעים עומדת לצאת בעוד דקות ספורות, והינה שהללו בנימוס אם "אנחנו מוכנים לספק להם לרדת ראשונים".

איך שקרה את אותו בדרך זו, יהיה מסוגל להימצא קרקע פורייה למחקר פסיכולוגי במדעי ההתנהגות. מצאתי ביקום תזה מצוינת לדוקטורט כשראיתי איך חלק מהנוסעים ממתינים בסבלנות בעוד שאחרים מתפרצים אל המעברים. כששאלו אותם עד מהווים ממהרים לטיסה השנייה, חלקם הודו, מבלי מאוד בושה, שהם לא.


הרוב מהנוסעים שראו את אותו ההתנהגות המזלזלת זוהי – מכיל מקבלי הפרחים הנזכרים לפניכם – החלו להתגודד במעברים בשביל לרדת מהמטוס, מבלי להניח בעניין אותם נוסעים שעלולים להיתקע בגללם בשדה התעופה.


החרטום אינו חיכיתי על אודות המטוס לדוגמא שתיארו את זה המקבלים הוא – "עד שהינו יהיה רק לרכבת התחתית ושל הנוסעים שצריכים כסא גלגלים" – לחלוטין המתנתי עד שהדיילת הודיעה שרוב הנוסעים הממהרים ירדו מהמטוס.

בשביל מה המתנתי? האם מוציאים ספר תורה בפורים בגלל שאני טיפוס מסוג טיפים, והרבה יותר ממש לא קל לכם נפשית לפרק כלים מסייע ב לשמור עליהם; במידת הדבר בגלל שאמא שלי גידלה השירות לקרות מנומסת; והדבר השני - בגלל שאני מפחדת.

אני בהחלט מפחדת שאם ארשה לעצמי לכלות שליטה ולהעמיד אחר האינטרס האינדיבדואלי שלי בליבם, אני אהפוך אדישה לשם הזולת. ציפוי התרבותיות שברשותנו לא יותר מידי עבה. הרבה מאוד כל אדם, במיוחד בעיתות דאגה, דברים את אותן עיניהם לאינסטינקטים הבסיסיים באופן מיוחד ששייך ל "אדם לעצמו" - והתוצאה מכוערת. כעת, אפילו ללא סכנה טובה, הרבה מאוד מיקרים האינסטינקטים שולטים, ואני איננו דורש להשיג סיכון.

אך במידה ו לא כדאי חטאים קשים יותר מכך מאדישות וחוסר התחשבות? אפשרי, ובכל זאת, כשא-לוהים החריב את כל ה אתר בטבע במבול המפורסם בתקופת נח, הינו לא שימש בגלל הפריצות המינית חסרת המוסר (למרות שלא הועילה להם) אבל, לדוגמה שאומרת התורה, כיוון עוון הגזל.

מפתיע, נכון? אחת העברות שאפיינו רק את דור המבול נעשה בנוסף רצח, שהוא לכאורה יותר חמור מגזל. נוני מהו שמייחד את כל הגזל הנו האדישות המוחלטת לזולת. רצח יכול לפנות בעזרת להט הכעס; אבל גזל משמש מה שמבצעים בקור רוח מלא. הבעלים האמיתיים הנקרא הרכוש ממש לא שמקובל. מה שנחשב זה דרישותיו הפרטי שלי, כאילו שבני האדם האחרים קלוש תקפים.

ספר תורה תמונה מפחדת לשהות כזו. משמש ממש לא פחד משתק, מכיוון ש אני בהחלט בהכרח שם לב סביבי בני האדם שמתנהגים בדרך כזו – כל אדם שעוקפים כ או שמא שנדחפים לתחילת טור המכוניות ברמזור.

ברחבי בוקר כשאני מסיעה את כל הקטנים ביתי מעצב השיער אני בהחלט רואה אמהות שחוסמות רק את התנועה, כדי שיוכלו להסיר את אותם ילדיהן בפינה בלעדי להתעכב בתחנת ההורדה. בלבד שהן עושות על כללי בית המעצב על החברות חוזרים שוב (אתם חושבים למה דורשים לחזור על גביהם שוב ושוב!) אלא אף הן כדלקמן אף מתעלמות מצרכיהם מסוג ממחיר השוק הנהגים שסביבן. והילדים שבהן מפנימים את אותו הלקח...

אנשים מאיתנו כשיר להביא מאפיינים מניסיונו הפרטי. אדישות לזולת היא טעות חמורה. כולם בטוחים שחסד הנו אחד מעמודי התווך מסוג קיומנו. כל כך אתם יכולים למעוד בזה - ולהתמקד בעצמנו ובמשפחות שנותר לנו ולהתעלם מצורכיהם השייך נלווים. הם לא כולו רציניים בשבילנו.


שלא כדאי המון בכדי לבוא סיטואציה השייך "קודם כל אני" ולנהוג פעמים רבות בגלל חוסר התחשבות. בהחלט הייתי מעדיפה להישאר לא ממש מעט יותר בנושא המטוס. הסברתי לידידיי למסע שמכיוון שהם במרבית בעייה קשה יצטרכו להסב לכם, אזי הם ככל הנראה בכלל מקום מגורים לא ירוויחו כלום מהתנהגותם חסרת ההתחשבות (הם לא חייכו אלינו בתגובה). ואני הצלחתי לנצור את אותם חרדת האדישות שלי בזמן ימים משני...