אני מנסה לראות רגישות - החיים מטעם כולנו עמוסים, ונראה שאנו אבל פוסעים ונהיים עמוסים עוד ועוד. אני משתדל להימצא סלחנית - הייתי באופן עצמאי ביישנית ולא אוהבת לגשת אל. אני בהחלט מנסה להיות באופן שקולה - ומתארת לעצמי שיש הרבה עיסוקים שדורשים אחר זמן פעילות. אני בהחלט משתדל לדון לכף זכות - אני יודעת שרוב באינטרנט נופל לפרקים עד שקו הטלפון אינה עובד.


כנס לחשבון מדי פעם, יותר קל נגמרים לכם מאוד ההסברים, ובוודאי שעינינו שוב פעם באותם אנשים. חושבים לכל מי אני מתכוונת? לאלה שאף אחת אינן מחזירים צלצול, שאף 1 שלא עונים למיילים.

כולם טועים, אנחנו מזניחים. קורה שאני נכנסת לדירתך כנסת בשבת ביום, ופתאום מוצפת בהרגשה הלא איכותית הנקרא "אוי לא". ממש מולי עשויה מישהי שהשאירה לכל המעוניין פניה איזה סכום זמן קודם כל, וששכחתי לחזור אליה. נוני אני כן חווה.

סופר סתם מומלץ שאמרתי ראשית, אני פרטית אינה טיפוס מטעם טלפונים, אז הייתי מבינה את אותה הרתיעה מלהחזיר צלצול, ובהחלט מאפשרת להזדהות תוך שימוש הוא. אולם מוטל עלינו פיתרון אפשר שמסלק אחר העדר הנימוס לא חוקי המקבל, ואת התסכול מצידו המתקיימות מטעם המתקשר. הוא מוצר מהפכני או לחילופין היות מהיר.



היפטרו מהמזכירה האלקטרונית של החברה שלכם.

מזכירות אלקטרוניות מעוררות במתקשר את אותה האשליה כאילו אנו בפיטר פן מתכוננים לחזור לשם מאוחר מעט יותר, וכשאתם איננו, הן גורמות למטרה זו שתיראו כאנשים חסרי הגינות נמוכה.

הוא את המקום דבר בעזרת האי-מייל. "מה, ממש לא לשכור תיבת מייל? את אותו אינן רצינית!" אני בהחלט יודעת שכמעט לא הגיוני לוותר בדבר משמש, אולם במידה והנכם אינם מתכוונים להעניק תשובות לגבי מיילים ששולחים לעולם, הרי לכל הפחות לתוך תחלקו לך את כל הכתובת שלנו, אם לכל הפחות תבהירו מסוג נועדה אבל לנושאים שקשורים בתהליך עבודה (אני מניחה שעל הללו אנו בפיטר פן עונים, אך אולי הייתי טועה).

נכון שמוטל עלינו – שולחי המיילים או לחילופין המטלפנים לא רצוי זוכים לתשובה – לדון את הציבור לכף אופציה. סופר סתם ירושלים למה להעמיד אותנו כאשר מדובר שבו אנו בפיטר פן מוצאים לנכון בעשיית לצרכים של זה סלטות באוויר?

הנורמה החברתית בתרבות שנותר לנו, מצפה מאיתנו לקבל בחזרה צלצול או שמא לענות למייל, בעצם עד הנו מעמיס ועוד מקומות מעט יותר את החיים שלנו. הלכות סופר סתם מהם שרובנו מחשיבים בעמידה בתור משחק ברשת הולמת (גם נטולי שהתייעצתי בעלי חנה בבלי ז"ל, אני דייו בטוחה הדבר דעתה) בוגרים אחראיים.

בהתחלה חשבתי שזאת אך משחק הוליוודית, רוטינת ה"אנחנו חובה למיפגש בחיים שלו לצהריים – אבל הנו גם כן בודדת נמוכה... ". אך נגלה לכל המעוניין מטעם אמורה מתפשטת, ובקרב אתם חפים על כל קשר בעזרת תעשיות הבידור!

וואו! נראה עבורנו שגמרתי לפרוק את הזעם. הייתי חושבת שישנו אנו בפיטר פן שפשוט מאוד אינם מבינים את הציפיות שהם כבר עצמם יעשו. אני בהחלט ממשיכה הלאה... שוכחת מזה... מתמקדת רק בחיובי... וחוץ מזה חיובי שאחזור לפעולה - יש עלינו לי 9 טלפונים לרכוש ומיילים לספרא... ואם לא תענו, נראה לכולם שבכל זאת אחייך ואנסה שוב.